|
|
עמוד:ז
אליעזר כגן : רבר המתרגם בשבי השאה נאמה הכרתי לראשונה את פירדוסי ואת יצירתו , שאה נאמה ( ספר המלכים , ( בהיותי תלמיד בבית הספר התיכון העברי בבריסק דליטא , באמצעות הפואמה השירית Der Dichter Firdusi ( המשורר פירדוסי , ( שכתב משוררי הנערץ באותם ימים , היינריך היינה . הפואמה היא גלגול פיוטי של הסיפור שמביא דולת שאה סמרקנדי בספרו 'זכרונות משוררים' . ( 1490 ) והרי סיפור המעשה לפי הפואמה של היינה : השאה מחמוד , שמושבו בגזנה , הצהיר , שאם יימצא משורר ראוי לשמו , אשר יספר את תולדות מלכי איראן בשיר , יתן לו דינר תמורת כל בית שיר . כשאחד העם אומר 'דינר , ' כוונתו לדינר כסף , אולם מלך - מסביר היינה - אם הוא אומר ' דינר , ' הכול יודעים שמדובר בדינר זהב . פירדוסי קיבל עליו , בהסכמת השאה , את המשימה . שבעה עשר אביבים בילה בעבודת יצירה אינטנסיבית . סכלותו את מלאכתו שלח עותק של כתב היד לשאה . שכר עבודתו הגיע למשורר כשהיה בבית המרחץ . הוא פתח את השקים , שהכסף היה ארוז בהם , ומצא בהם במקום דינרי זהב - דינרי כסף . פירדוסי ראה במעשה השאה הונאה מעליבה , ומיד חילק את מתנתו לשלושה חלקים : שניים מסר לשליחים הכושיים של השאה , ואת השלישי העניק לבלן . המשורר שם את פניו אל שער העיר , ולאחר שניער את כנפות בגדו מאבקה - עזב את העיר . זה הוא תוכן הפרק הראשון . הפרק השני הוא מעין אינטרמצו לירי , שבו מביע פיררוסי את עלבונו הצורב . אילו הבטיח השאה ולא קיים את הבטחתו - אומר המשורר - לא היה נעלב , אבל הוזלת שכרו פגעה בו פגיעה אנושה . הפרק השלישי הוא בבחינת אחרית דבר . פעם , בעת משתה , כהתענג השאה על אחד מפרקי השירה , שאל את ענצרי , משורר החצר , של מי מלות השיר , והתשובה היתה : 'של פירדוסי . ' שאל השאה : 'איהו ? מה שלום המשורר הגדול ' ? וענצרי ענה : 'מבודד וחסר כול חי הוא את חייו הארוכים בטוס , עיר מולדתו , ולו אך גינה קטנה . ' השאה הופתע לשמוע את הדברים האלה . מיד הזמין מאה פרדות וחמישים גמלים וציווה להעמיס עליהם מכל טוב : בגדים , רהיטים , כלים , רקמות משי , כלי זין ופרוות . לאלה הוסיף תריסר סוסים ותריסר עבדים , משקאות , מזון ומעדנים , ואת כל הכבודה הזאת שלח לפירדוסי בהנהגת המשורר הנכבד ענצרי . שיירת המתנות יצאה מגזנה בחצוצרות ובתופים , ונכנסה לטוס בשער המערבי . אולם באותה שעה יצאה את העיר , דרך השער המזרחי , הלוויית המשורר פיררוסי בדרכה לבית הקברות . ער כאן סיפור המעשה של דולת שאה בגלגולו של היינה . כיום ידוע , שלרישא של הסיפור אין אחיזה היסטורית . המיתוס העממי ניסה לייחס למחמוד מגזנה התעניינות בשירה ובתולדות פרס . אולם הוא , צאצא של עבד תורכמגי שתפש את
|
|