מבוא יישוב המקרא על פי פשוטו

עמוד:10

טובה ובלא ברכה ; וכאשר יראה אחר כך את האישה , ירגיש שמצא אישה מצא טוב ורחוק מפנינים מכרה . ונמצא אפוא , שהאישה איננה ממלאת רק פונקציה ביולוגית בעולם הדואג רק לקיום הערטילאי , אלא יש לה משמעות רוחנית בעולם שהוא בעל משמעות ובוראו מוצא בו נחת רוח . בכך כבר נתיישבה וגם הוסברה הסתירה שבין שני הסיפורים של בריאת העולם . כאשר כתב נותן התורה את הסיפור הראשון הוא אחז במידת הדין , ולפיכך יכול היה לתאר את בריאת העולם רק על פי הסדר המתאים למידה זו . משום כך סיפר שהדשא קדם לאדם , ואיש ואישה נבראו כאחד ; שהרי רק זה הוא הסדר המתאים למידת שם אלהים , ובמסגרת המידה הזאת יכול העולם להיות נברא רק על פי הסדר הזה . אולם כאשר כתב את הפרק השני , הוא אחז במידת הרחמים ותיאר את בריאת העולם על פי הסדר המתאים למידה זו . משום כך סיפר שהאדם קדם לעשב והאיש נברא לפני האישה , שהרי רק זה הוא הסדר המתאים למידה זו . אולם עדיין נותרה כאן שאלה הטעונה דיון . עצם העובדה שהתורה כוללת שני סיפורים סותרים , איננה מתאימה כלל ללשון בני אדם . שהרי אין דרכם של בני אדם לכתוב ברצף אחד דברים הסותרים זה את זה - בלי לרמוז אפילו במילה אחת כיצד מתיישבת הסתירה . אך הוא הדבר שאנחנו מוצאים כאן מיד בתחילת התורה . הרי היא מביאה שני סיפורים סותרים של בריאת העולם , ואין היא טורחת אפילו לשבר את אוזן השומע כיצד יפרנס את הסתירות האלה . וגם אי אפשר לומר שהיא רומזת ליישוב הסתירה על ידי חילופי השמות האלוהיים ; שהרי לשון בני אדם איננה מסתפקת ברמזים דקים מסוג זה כדי ליישב סתירות כה קשות . גם הסבר העניין הזה יימצא לנו בתורתם של חכמי ישראל . שכבר תמה בעל 6 שאגת אריה על כך שיש בספר דברי הימים סתירות רבות , אף על פי שנאמר בתלמוד שאדם אחד - הוא עזרא הסופר - כתב את הספר הזה . ועל כך השיב , שעזרא לא כתב בעצמו את ספר דברי הימים , אלא "העתיק דברי הימים מכמה ספרים שמצא ... בספר אחד מצא כן ובספר אחד כן , וכמו שמצא כן העתיק ... ובלשון שמצא כן העתיק ולא רצה . "לשנות שיטה זו נתקבלה אחר כך גם אצל חכמי האומות , והם עשו ממנה מדע גדול שאין כאן המקום לפרטו . מכל מקום למדנו מדברי כולם , שאכן כך לשון בני אדם מדברת ; אלא שאין זו לשון בני אדם הכותבים ספר בעצמם , אלא זו לשון בני אדם המעתיקים דברים ממקורות . 6 במילואים לספר גבורת ארי למסכת יומא נד ע '' א , ז ה' * . "תיובתא" וראה גם את מאמרי 'תורת התעודות של בעל שאגת אריה , ' מגדים ב , תשמ"ז , עמ' . 22-9

תבונות


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר