|
|
עמוד:266
האנגלית , ומכך ניתן ללמוד על רגישותו של המחבר למקומן של נשים בחברה כבר אז , בשנת , 1981 עת רגישות כוו לא הייתה אפילו בבחינת politically correct בישראל . גם במהלך הניתוח בספר הקפיד סבירסקי לדבר על "רופאים , "ורופאות "מורים ומורות" וכולי . אך משום מה הוא לא ייחד מקום ל"מזרחיות" לצד . "מזרחים"ה הוא דן במקצועות ובעיםוקים של נשים , ואף הבליט כי חלקם טיפוסיים לנשים המוגדרות , "מזרחיות" אך עם זה נראה כי הוא לא ניצל את ההזדמנות להעמיק בכיוון זה . אין לי כל ספק בכך שלאורך כל הניתוח שלו את ה"מזרחים" כמנוחשלים התכוון סבירסקי בדבריו גם ל"מזרחיות" כמנוחשלות , אך ככל הנראה פסח סבירסקי על ניתוח זה של "הנשים המזרחיות" מאותן סיבות הגורמות להפלתם במלכודת של כל ההוגים של מדעי החברה , מלכודת הידועה בתיאוריה הפמיניסטית בשם "עיוורון מגדרי" gender ) . ( blindness ברצוני להקדיש מאמר זה לדיון בסוגיות הנובעות ממלכודת זו ובדרכי פתרונה . הסוגיות הן : < 1 ) משמעותה של תופעת העיוורון המגדרי ; ( 2 ) בעיית ההדרה של נשים וכיצד היא נעשית ; < 3 ) דחיקת הנשים לשוליים בכוונה ובאקראי ; ( 4 ) אי נראות ושקיפות של נשים . חלקו האחרון של המאמר יוקדש לדרכי התמודדות בשני ערוצים : ( 1 ) הערוץ המשפטי והחקיקתי ; ( 2 ) הערוץ של האקטיביזם הפוליטי . שאלות אלה יעמדו למבחן בהקשר האמפירי הישראלי וייושמו לקטגוריה החברתית "נשים . "מזרחיות אקדים ואציין כי הספרות משתמשת לעיתים במילים , "שקיפות" "אי נראות" ו"עיוורון" כבמילים , "נרדפות" באופן שאינו מבחין בהבדלים הקיימים ביניהן , וכך היא נוהגת לעיתים גם עם המילים "הדרה ו"דחיקה . "לשוליים כתוצאה מכך מיטשטשים הבדלים מהותיים , כגון בין אפליה פעילה שכוונתה לדחוק לשוליים קבוצה כלשהי לבין אי נראות של קבוצה , שמתרחשת ללא כל מדיניות של אפליה מכוונת ואשר לכן אי אפשר להצביע עליה בגלוי ואי אפשר לחשוף את גורמי ההדרה . הבחנה זו חשובה להבנת הגורמים המוליכים למצב של פגיעה בקבוצות שונות , וממילא ליצירת מדיניות ותהליכים שיובילו לפתרון הולם . למשל , ההבדל בין הפליית הערבים אזרחי המדינה הישראלית לבין הפליית העובדים הזרים על ידי הממסד הישראלי ממחיש מצב של שתי קבוצות חלשות מבחינה חברתית , כלכלית , תרבותית ופוליטית שמקורות חולשתן שונים . במקרה של הערבים אזרחי ישראל מדובר בהדרה פעילה ולעיתים מודעת , ובמקרה של העובדים הזרים מדובר בשקיפות ובאי נראות - הממסד אינו נוקט עמדה או עושה פעולה כדי להפלותם , אלא להיפך , הוא אינו עושה למען שוויונם , כפי שאראה בהמשך לגבי קבוצות שונות . חידודם של הבדלים אלה חשוב גם מבחינה תיאורטית , באשר השלכותיהם של התהליכים והנסיבות הפוליטיים והסוציולוגיים קובעים את המיצוב ( positioning ) של קטגוריות חברתיות וכולאים בתוכן את הפרטים המשויכים אליהן . כך נכלאו העולים מארצות ערב והאיסלם בין היתר על ידי הגדרות ומונחים מתייגים , כגון "בני עדות , "המזרח "עדת , "התימנים "עדת ... "הכורדים וכן "מזרחים" - מינוח שלא הם בחרו בו אך שאומץ על ידיהם כחלק מהשיח שהתפתח בסוגיית "השסע . "העדתי תיוג מינוחי של קטגוריה חברתית הינו בעל השלכות מרחיקות לכת מבחינה פוליטית משום שהוא ממצב את הקטגוריה בסולם מדרגי ביחס למתייג . מצב זה תקף לגבי העולים מארצות ערב והאיםלם . םבירסקי מצביע בספרו על מיצוב מעמדי , כלכלי וחברתי של מי שתויגו , "מזרחים"כ אך מותיר שקוף את הגורם האוריינטליסטי של היותם בני תרבות אחרת מזו
|
|