דבר העורכת

עמוד:264

סוגיית הגלובליזציה על סדר היום המחקרי של דוסוציולוגיה הישראלית ולהדגיש את חשיבות הדיון הציבורי בסוגיה זו . ניצה ברקוביץ ניאותה להמשיך באתגר ולכתוב תגובה על מאמרו של יהודה שנהב , שכותרתה "אפוקליפסה עכשיו , " !? ובמסגרתה היא מציגה , בין היתר , רעיונות לםדר יום פוליטי ולשינוי חברתי הנובעים בעיקרם מנסיונן של נשים . שני המאמרים גדושים רעיונות שאני מקווה כי יהוו עידוד לשיח ומחקר פוריים שימצאו את דרכם אל בין דפי סוציולוגיה ישראלית . דבריו של יוחנן פרס לסיכום הדיון בינו לבין נדים רוחאנא בסוגיית הפיוס מובאים במדור הרהור וערעור . בימים אלה , כאשר הפיוס נראה רחוק כל כך , סיכום זה משאיר בוודאי שאלות רבות פתוחות , אולם חשיבותו נעוצה בכך שהוא משאיר נושא חשוב זה על סדר היום האקדמי והציבורי . לבסוף , הגיליון הנוכחי עומד גם בסימן מחווה לזכרו של פייר בורדייה ולתרומתו העשירה לסוציולוגיה בת זמנגו . פייר בורדייה הלך לעולמו ב , 23 . 11 . 2001 והידיעה על מותו איחדה , ולו לזמן קצר , את הקהילה האקדמית של הסוציולוגים , הפילוסופים וחוקרי התרבות וההיסטוריה בעולם כולו לכלל קהילה זוכרת ומזכירה . כנסים והרצאות יוחדו לו , ולימים הוצאו חוברות מיוחדות לזכרו . גם מקומנו לא נפקד בקהילת זיכרון זו . ב 7 . 2 . 2002 ארגן חברנו םשה וייטמן ערב לזכרו של בורדייה בחסות החוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב . חלק מההרצאות שנישאו בערב זה מובאות בגיליון הנוכחי ומאירות פנים שונים של בורדייה ועבודתו . גדי אלגזי עומד על עיצוב מושג ההביטוס שטבע בורדייה , סשה וייטמן מנהיר את ה"הבנה" אצל בורדייה , ג'וליה רסניק מציעה להסתכל על בורדייה בתוך השדה הסוציולוגי תוך שימוש באותם כלים שהציע הוא עצמו לבחינה של שדה וחברה , ואילו אבי קורדובה מנסה לפתור למעננו את חידת גדולתו . לקובץ הרצאות זה נוסף תרגום של דברים שכתב לואיק וקנט LoVc ) ( Wacquant מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי , מתלמידיו וממקורביו של בורדייה . במאמרו הוא מאיר את הביוגרפיה האינטלקטואלית של מורו , ועומד על תרומתו של כתב העת , Actes de la recherche en sciences societies שבורדייה היה מייסדו ועורכו הראשון . לואיק וקנט , שהיה בעבר אורח החוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב , ראה בפרסום מאמרו בעברית לא רק מחווה אישית נוספת שלו לבורדייה , אלא גם ביטוי להערכתו לקהילה של הסוציולוגיה בישראל ולרצונו להשתתף בה . אני מבקשת להודות באופן מיוחד לחגי בועז שטרח על מלאכת התרגום של מאמרו של וקנט , ולסשה וייטמן שסייע בעריכת המאמר , ואשר לזכותו יש לרשום את קיום הערב לזכרו של בורדייה ואת הבאת הדברים לפרסום . התודה והברכה לכל התורמים לגיליון . חנה הרצוג , עורכת

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא