|
|
עמוד:10
דמיאן ורוזנבאום תמרי , . ( 1993 בקרב בני שכבות אלה יש רוב של בני עדות המזרח , שתרבות המוצא שלהם רחוקה במיוחד מזו של רוב העולים . אותם משאבים שהקלו על הקליטה הכלכלית של העולים החמירו את יחסיהם החברתיים עם שכניהם קשי היום . המשפחות הקטנות , ההשכלה והניסיון המקצועי אפשרו מוביליות של העולים כלפי מעלה , אך בו זמנית גם קנאה מצד השכנים הוותיקים , שתפסו את העולים כ '' נדחקים . "בתור די בנתוני פתיחה אלה לצפות כי תהליך האינטגרציה ילווה בקונפליקטים הן בין ותיקים לעולים והן בתוך כל אחד ממגזרים אלה : * הממסד ודעת הקהל של הוותיקים מיקמו את ההגירה הרוסית בתודעתם כ"עוד גל עלייה" שצריך לקלוט אותו , בעוד שעולי חבר העמים חשבו במושגים שוויוניים יותר : מפגש המחולל שינוי בשתי האוכלוסיות ומביא בסופו של דבר לידי אינטגרציה ביניהן ( ליסק , ; 1995 לרנר , . ( 2000 * בקרב העולים קיים כמובן מאבק על משאבים נדירים , בעיקר על עמדות בתחומי התעסוקה , הדיור והחינוך . אך מעבר לכך הופיעו גם חילוקי דעות בין המדגישים הסתגלות לתרבות הישראלית לבין העומדים על שמירת הייחוד . "הרוסי" זילברג ( 2000 ) מתארת כמה סוגי אינטגרציה אפשריים של עולי חבר העמים בחברה פלורליסטית , שנעים מ"קבלת המודלים הקיימים של החברה הישראלית" ועד ל"תפיסה עצמית כחלק מהתפוצה הרוסית ... [ המכוונת ] תרבותית אל המולדת . "הישנה נוסף על כך , זילברג ולשם ( 1999 ) מצביעים על שלוש אסטרטגיות - טמיעה , שילוב או התבדלות - המשתקפות בתקשורת בשפה הרוסית ומבטאות קהלים שונים בקרב העולים . * בקרב הוותיקים קיימים ניגודי אינטרסים ביחס להגירה . יש המצפים מן המהגרים לתמיכה פוליטית , חברתית ותרבותית ( בעיקר במגזר האשכנזי החילוני המשכיל , ( ויש , בכל המחנות , מי שרואה בהם איום ותחרות . בדרך כלל מעריכים קונפליקטים כגורמים שבולטים אינטגרציה . במקרה שלנו נוצרו נסיבות שבזכותן סייעו חלק מן הקונפליקטים בשילוב העולים בחברה הוותיקה . האינטגרציה של העולים התבססה גם על כך שהם ידעו לנצל לטובתם שסעים בחברה הישראלית הוותיקה . השסעים הפוליטיים , הכלכליים , האתניים , הדתיים והלאומיים הסתכמו , כמו בדמוקרטיות רבות , במבנה פוליטי מאוזן . נוצרו שתי קואליציות גדולות : מצד אחד חילונים , אשכנזים , ולמעשה גם ערבים , בעלי אוריינטציה מדינית יונית ; ומצד שני , בני עדות המזרח , דתיים ומסורתיים , בעלי אוריינטציה ניצית . מבנה קשיח למדי זה אפשר לעולי חבר העמים לשמש לשון מאזניים ( הורוביץ , ; 1996 ליסק , ; 1995 הורוביץ ולשם , , ( Peres , 1988 ; 1998 שכן משקלם הכמותי עלה בהרבה על ההבדל הקטן והבלתי יציב בין המחנות הפוליטיים הגדולים . מבחינה אידיאולוגית , חברתית ופוליטית הם לא היו מחויבים למחנה זה או אחר . יתר על כן , בכל אחד מן המחנות היו תופעות שהרתיעו אותם : * עמדתו הפוליטית של השמאל מתמקדת בפשרה טריטוריאלית עם השכנים הערביים , דבר שיהפוך את ישראל למדינה קטנה עוד יותר . מי שצמח והתבגר במדינה ענקית , הרואה את המזרח התיכון כולו כ"חצר האחורית" שלה , יתקשה להסתגל לרעיון ש"מדינונת" כישראל יכולה להרשות לעצמה לצמצם את שטחה . גורם נוסף שהרחיק
|
|