|
|
עמוד:12
הניסיון להגיע להבנה מסודרת של אישיות האדם והתנהגותו לא החל עם הפסיכולוגיה המערבית בת זמננו . הפסיכולוגיה שלנו , בת 100 שנים לערך , אינה אלא הגרסא האחרונה של מאמץ שגילו , כנראה , כגיל האדם . והוסיפו : הפסיכולוגיות המזרחיות באות ממסורת שהיא בעיקרה דתית ומטאפיזית , אך מבוססת על תצפיות וניסיון ישיר . לעומת זאת , הפסיכולוגיה המערבית באה ממסורת המבוססת על פילוסופיה ומדע , לכל אחת מהן תחום משלה ומגבלות משלה . הפסיכולוגיות מן המזרח , כמו אלו שלנו , הן תיאוריות מכובדות על התנהגות האדם . מסורת רוחנית אחת - מסורת היהדות - נותרה במידה רבה מחוץ לטווח ההתעניינות של רוב התיאורטיקנית המערביים . רוטנברג עמד על כך כשכתב : בעוד חקר המשמעויות החברתיות של האתיקה הנוצרית והאתיקה המזרחית עולה כפורח , כמעט אין בנמצא ניתוח המוקדש לדפוסים אפשריים של התנהגות חברתית ששורשיהם יונקים מן האתיקה המיוחדת של היהדות ... חיסרון זה יש בו כדי להתמיה , שכן דווקא אתיקת הגאולה היהודית היא יחידה במינה מבחינות רבות , בעיקר משום שהיא מציבה במרכזה את הזולת , ואילו בין האתיקה הנוצרית והאתיקה המזרחית אפשר למצוא קווים משותפים ... לדעת רוטנברג , משותפת לשתי תפיסות העולם האלה ראיית האדם כמי שצריך להשיג את אושרו בתוך עולם קר ועויין . החשיבה המערבית מחפשת דרכים להתמודד עם העולם , להסתגל אליו או לנצחו . החשיבה המזרחית תחפש דרכים לפרוש ממנו ולחפש את האושר בתוך האדם עצמו . שתיהן מעמידות את האדם מול העולם והזולת במצב ראשוני של מאבק . לעומת זאת , תפיסת העולם היהודית לגווניה רואה את המציאות כטובה ושואפת אושר ביסודה , וממילא לפיה יכול האדם לקבל את אושרו ומשמעות חייו רק מתוך דאגה מתמדת לסביבתו , ולא בהכרח מתוך מאבק עמה . מכאן נובעת גם גישה פסיכולוגית חדשה , שיתכן ותתגלה כרבת ערך במיוחד .
|
|