|
|
עמוד:8
כעבור שנים נפלה בחלקי הזכות להאזין להרצאתו המאלפת של חוקר השואה , הפסיכיאטר רוברט קרל , שחווה גם הוא את השואה כילד , ועומד כיום בראש המכון לחקר ולטיפול בילדי שואה באוניברסיטה של קולומביה הבריטית בוונקובר שבקנדה . ממנו קיבלתי אישור לספקות שליווני בדרך ולתחושה כי ניסיון אישי זה הוא שהביאני להסתכלות שונה על יחסי גומלין בין אישיים , שעזרו לי להבין אלטרואיזם מהו , כיצד הוא פועל ומה הוא יכול לחולל בקיומו ובהעדרו — ומכאן מה חשיבותו . בעידודם ובתמיכתם של מנחיי בדיסרטציה , פרופ' ליאון שלף ופרופ' גיורא רהב מאוניברסיטת תל אביב , התרכזתי בבחינת הכוחות החברתיים הפועלים לקידום האלטרואיזם בארגוני מתנדבים ובפונקציה החברתית שהם ממלאים . בין היתר בחנתי את המניעים והשיקולים של מתנדבים , את הדינמיקה שביחסים הנוצרים , את המבנה המוסדי המאורגן של הארגונים ואת מעמדו השולי של המוסר האלטרואיסטי בחברה ואפילו זה שבמדינת הרווחה . ייתכן שמעמד נמוך זה נעוץ בחלקו באי הכרת התופעה על מורכבותה וחשיבותה החברתית , כך שכאשר מוצאים גילויי התנדבות והקרבה בחיי היומיום מתייחסים אליהם בביטול ורואים אותם כמעשים של " פראיירים" ולא באלטרואיזם במובן החיובי של המושג . ואולי סיבה נוספת לכך היא שבעיקר נשים הן המחוללות את האלטרואיזם ומקיימות אותו , כעיקרון המארגן את האתיקה הנשית . וכמו הגברים , אף הן רואות במעשיהן התנהגות מובנת מאליה . פמיניסטים וחוקרים ביקורתיים לעומת זאת רואים בכל מגוון השירותים של הנשים לחברה ניצול על ידי הגברים בחברה אנדרוצנטרית ( גברית . ( אך גם פמיניסטים אלה נעצרו בשלב מסוים ולא השכילו לעבור הלאה ולראות הקשרים רחבים יותר של פעולות אלו , הנוגעים למוסר חברתי ולאתיקה — כתמצית התרבות האנושית . בכנס סוציולוגי שנתי שבו הצגתי את התזה שלי במושב בשם " תיאוריות סוציולוגיות חדשניות , " שבו הובאה גם עבודה מתחום הסוציוביולוגיה , היוצאת מנקודת מוצא הפוכה מזו שלי , זו של האגואיזם וההישרדות , עוררו דבריי עניין רב , ואחת השאלות היתה , "בשביל מה זה
|
|