|
|
עמוד:12
אישיותו ותורתו של ירמיהו אישיותו של ירמיהו , הרקע ההיסטורי לפעילותו , תורתו המוסרית והכרתו הפוליטית - כל אלה חברו יחד לעשותו לאחת הדמויות הטראגיות ביותר בקרב נביאי ישראל , דמות שמאפיינים אותה מאבקים פנימיים מתמידים בין מגמות קוטביות : מצד אחד הרגשת הכורח להינבא , ומצד שני הרצון האנושי להימלט מתפקיד כפוי טובה זה ; מצד אחד ההכרה הברורה , שאין מנוס מחורבן ירושלים , הן בשל חטאי העם והן בגלל המדיניות קצרת הראות של מלכיה , ומצד שני תקווה קלושה , שעל ידי הטפה אפשר יהיה להיטיב את דרכיו של העם ולהביא את מלכיו לנקיטת מדיניות נבונה יותר ; מצד אחד נבואות חורבן המלוות תיאורי זוועה , שאינם מצויים אצל שום נביא אחר , ומצד שני נבואות נפלאות של ישועה וגאולה . מאבקים פנימיים כאלה היו בוודאי נחלתם של כמה וכמה נביאים , אך אין בהם אחד , שבנבואותיו הם כה בולטים וכה עזים . ? רתיעתו של ירמיהו מלהיות נביא מתבטאת בחזון הקדשתו וגם במה שאמר בכל תקופת פעילותו . עם הקדשתו הוא אומר : "אהה ה' אלהים הנה לא ןךעתי דבר כי נער אנכי" ( א , ו ;( מאוחר יותר הוא מתלונן : "אוי לי אמי כי ילךתני איש ריב ואיש מדון לכל הארץ . לא נשיתי ולא נשו בי כלה מקללוני '' ( טו , י ;( וכן : "ארור היום אשר ילךתי בו " ... וגר ( כ , יד . ( כנגד אלה הוא אומר את היפוכם של הדברים . - "נמצאו ךבךיף ואכלם ויהי דברך לי לששון ולשמחת לבבי כי נקרא שמף עלי ה' אלי הי צבאות . " ומיד אחרי כן : "לא ישבתי בסוד משחקים ואעלז מפני ןדף בךד ישבתי כי זעם מלאתני" ( טו , טז-יז . ( יש שהוא מרגיש עצמו כמי שהאל פיתה אותו - " פתיתני ה' ואפת רוזקתני ותוכל" ( כ , ז , ( ואז הוא מתאר את הטראגיות שבמצבו במלים , המביעות את חוסר יכולתו להימלט מגורל הנביא : "ואמךתי לא אזכרנו ולא אדבר עוד בשמו , והןה בלבי כאש בגגךת , עצר בעצמתי , ונלאיתי כלכל ולא אוכל" ( כ , ט ? . ( בנבואותיו מרבה ירמיהו בתיאורי הרס וחורבן שיבואו על העם . בראשית דרכו עדיין לא פירש מיהו האויב , שיבוא על העם מצפון ויחריב את יהודה , אך לאחר מכן הכיר לדעת , שבבל היא המעצמה העלולה להביא חורבן על יהודה . כדי למנוע זאת יש לחזור בתשובה ולהיכנע לבבל , לקבל את עולה ולא לנסות לפרוק אותו . מכאן שרעיון התשובה אצל ירמיהו אינו מופשט ; החזרה בתשובה היא ערובה הכרחית להצלת העם . נראה שלאחר שנת 605 לפה"ס נתחדדה אצלו יותר ויותר ההכרה הפוליטית , ונקודת הכובד של נבואותיו הועברה לכיוון זה . נבואתו באה להציג את בבל כממלאת שליחות אלוהית בעולם , ומשום כך יש להיכנע לה ( ראה להלן , בפרק כ ? . ( עד לרגעיה האחרונים של ממלכת יהודה הטיף ירמיהו לכניעה מוחלטת לבבל , בתקווה להציל את ירושלים מחורבן . לפיכך נחשב כבוגד בעיני שרי צדקיהו , שדרשו להמיתו ( לח , ד . ( גם בנבואותיו לגויים גילה ירמיהו את השקפתו בדרך ישירה ועקיפה כאחת . האל הועיד את בבל לשלוט בעולם "שבעים שנה" ( כה , יב '' , ( והיה הגוי והממלכה י י אשר לא יעבדו אתו את נבוכךנאצר מלך בבל ואת אשר לא יתן את צוארו בעל מלך בבל , בחרב ובךעב ובדבר אפקד על הגוי ההוא נאם ה "' ( כז , ח . ( אך בד בבד עם החזות הקשה שחזה ליהודה , על שלא מילאה אחר דרישתו ומרדה בבבל , השמיע נבואות גאולה לעתיד לבוא . ? המיוחד לנבואות הגאולה של ירמיהו הוא הפנייתן ליהודה ולאפרים כאחד , תוך הדגשת בנייתףמחדש של שומרון ועריה . נראה , שעיקרן של נבואות נחמה אלו נאמר בימי יאשיהו , כשנתחזקו התקוות ללכד מחדש את שבטי אפרים תחת שלטון מלך ירושלים . * שאלה מעניינת , שקשה להשיב עליה , נוגעת ליחסו של ירמיהו האירועים העיקריים שאירעו בימיו . * ירמיהו נולד בענתות , לא הרחק מירושלים , והיה בן למשפחת כוהנים . על פי דבריו בעת שהוקדש לנביא נראה , שהוא היה אז נער צעיר ובלתי מוכר בירושלים . אפשר שהוא יצא מעירו לירושלים מדי פעם בפעם כדי להביא את דבריו לפני העם , ובעיקר לפני חשובי ירושלים , שריה וכוהניה . רמז לכך אפשר למצוא בלשון "הלך וקךאת באזני ירושלים '' הפותחת אחת מנבואותיו הראשונות ( ב , ב . ( בפרק זמן זה הסתכסך ירמיהו עם בני ענתות , והכתוב אף מציין , שהם התנכלו לחייו "לאמר לא תנבא בשם ה' ולא תמות י בידנו" ( יא , כא . ( נראה שביקורתו המתמדת של ירמיהו , איומיו באסונות הכבדים הצפויים לעם והתקפותיו המרובות על הכוהנים והשרים יצרו מתח בינו לבין אנשי עירו , שראו בו מעין בן סורר ומורה המבאיש את ריחם בירושלים . * לאחר תקופה קצרה של פעילות עבר ירמיהו מענתות לירושלים . הוא ניבא בשערי המקדש ( ז , ב , ( "בערי יהוךה ובחצות ירושלים" ( יא , ו , ( בגיא בן הנם ( יט , ב , ( בפתח ארמון המלך ( כב , א ) ובתוך המקדש עצמו ( כו , ב . ( במאמציו להביא את דברו אל כל אחיו בני ישראל באשר הם שלח אף מכתבים לגולי יהויכין בבבל ( כט , א . ( בכל אלה ניכר שהוא חש באחריות הכבדה המוטלת עליו , ובשמה התריע , התרה והשמיע את דברו ללא חת . * עקשנותו זו עשתה את ירמיהו ל"איש ריב ואיש מדון לכל הארץ ... כלה מקללוני , " ( טו , י ;( מן האמור בפרק טז , באנו למדים , שירמיהו לא נשא אשה והיה ערירי ומתרחק מחברת הבריות . פעמים אחדות היה נתון בסכנת מוות בימי יהויקים ( ראה להלן , בפרק כו ) ובימי צדקיהו ( לח , ד . ( סכנה זו היתה בין השאר תוצאת המעמד שרכש לו ירמיהו בירושלים . דבריו הגיעו למלך ולשרים , והללו , עם שחששו מהטפתו , בכל זאת התייעצו עמו לפרקים . נראה שבייחוד החשיב צדקיהו את דעתו . ברגעי משבר קשים ביותר הוא בא להיוועץ בנביא בענייני המדינה : '' וישאלהו המלך בביתו בסתר" ( לז , יז , ( אף שלא שמע בקולו . ? בעת שצרו הבבלים על ירושלים , ישב ירמיהו בכלא , משום ששרי המלך ראו בו בוגד הבא לרפות את ידי הלוחמים ערב הקרב הצפוי עם בבל ( ראה להלן , בפרק לח . ( משנפלה ירושלים בידי הבבלים , לא הוגלה ירמיהו , משום שהבבלים ראו בו גורם פרו בבלי , והוא היה ממנהיגי העם , שישבו עם גדליהו בן אחיקם במצפה . כאשר נרצח גדליהו , ירד ירמיהו עם שארית הפליטה למצרים , אף על פי שיעץ להם להישאר בארץ ולא לחשוש מנקמת הבבלים על רצח גדליהו נציבם . ^* ין אנו יודעים כמה זמן פעל ירמיהו במצרים , אך יש לשער , שלא שהה שם שנים רבות . [ יה '' פ ]
|
|