|
|
עמוד:11
על מסקנותיה האישיות של ועדת אגרנט לגבי מעולם לא עירערתי . הוועדה קבעה כי לא אוכל להמשיך בתפקידי כראש אמ"ן , אך לא פסלה אותי ממילוי תפקיד אחר כלשהו בצה"ל . מייד לאחר פרסום הדו"ח פנה אלי משה דיין , הפציר בי שלא אעזוב את צה"ל בשעה קשה זו , וביקש שאקבל מייד על עצמי את תפקיד אלוף פיקוד המרכז . סירבתי בתוקף . הסברתי לדיין , שלדעתי יש לפנות את הדרך לדור חדש של מפקדים , מתוך תקווה שהם ילמדו את הלקחים . כך נהגתי , וגם סירבתי לקבל תפקידים אחרים שהוצעו לי , מתוך כוונה להשאיר אותי במסגרת הממסד . אינני מתחרט לרגע על החלטתי . היא היתה נכונה , גם משיקולים ממלכתיים , וגם משיקולים אישיים ופרטיים . אך תקוותי , כי הלקחים יופקו וייושמו , לא התגשמה . אדרבא - תכופות נדמה לי כי מערכות המודיעין ממשיכות לעשות אותן שגיאות , והקברניטים המדיניים ממשיכים להתחמק מאחריות . ספר זה מכיל מידע רב ומגוון . חלקו הגדול מתבסס על מסמכים ופרוטוקולים מן הדיונים הבטחוניים מדיניים שנערכו בשנת . 1973 מן המסמכים הללו יוכל הקורא ללמוד מי אמר מה למי ומתי ; מה היו ההחלטות והדעות של שרי הממשלה , מפקדי הצבא ובעלי תפקידים בכירים אחרים בחודשים , בימים ואפילו בשעות שקדמו למלחמת יום הכיפורים . בנוסף לכך מכיל הספר ניתוחים ודעות . קורא ספר זה מתבקש להתייחס בביקורתיות הראויה לניתוחים ולדעות , אך עליו לזכור כי הציטוטים מן הדיונים בממשלה , בלשכת שר הביטחון ובפורומים האחרים הם עובדתיים , מהימנים ומדויקים לחלוטין . מדובר בנושאים מורכבים מטבעם , שאנשים שונים , בתקופות שונות , ראו אותם בצורות שונות . לניואנסים השונים יש , לעיתים , חשיבות רבה בהבנת ההתפתחויות . לכן , מה שנראה ככפילות , לא תמיד הוא כזה . ומכל מקום , עשיתי כמיטב יכולתי על מנת שגם קורא שאינו איש צבא מקצועי יוכל לקרוא את הספר ולגבש לו דעה .
|
|