|
|
עמוד:243
ההיתר של "מפני דרכי שלום" נעוץ על כן בהיגיון של "משום איבה . " הדאגה לצרכיו של הנוכרי אינה נעוצה למעשה בטעמים ערכיים כי אם בחשש מתגובה נוכרית . והא ראיה : משנעשית יד ישראל תקיפה ומתבטל החשש , מתבטל גם הצורך לנהוג עמהם מתוך התחשבות . 11 לכאורה זה המצב כיום . מכיוון שספירת היובל אבדה ואין לנוכרים אופציה 12 להיעשות גרים תושבים אפילו יחפצו בכך , שמא עתה , משנעשתה יד ישראל תקיפה בארצו , אין אנו מצווים עוד להתנהל בה עם זולתנו בדרכי שלום . אין צורך לומר שדעתם של רבים אינה נוחה ממסקנה זו , והוצעו דרכים שונות להימנע ממנה . יש הטוענים שבמציאות הפוליטית הבינלאומית אין יד ישראל תקיפה למרות ריבונותה . לטענה זו קיימות שתי גרסאות . יש הגורסים שבקהילת משל גויס ומשל ישראל ומפרנסין עניי גויס ועניי ישראל ומבקרין חולי גוי' וחולי ישראל וקוברין מיתי גוים ומיתי ישראל ומנחמין אבילי גוים ואבילי ישר' ומכבסין כלי גוים וכלי ישראל מפני דרכי שלום גירדאי שאל לרבי אימי יום משתה של גוים מהו וסבר מישרי לון מן הדא מפני דרכי שלום אמר ליה רבי אבא והתני רבי חייה יום משתה של גוים אסור אמר רבי אימי אילמלא רבי אבא כבר היינו באין להתיר עבודה זרה שלהן וברוך שהבדילנו מהן . " עורך הסוגיה היה יכול להסתפק בדפוס פסיקה לקוני ומקובל שבעיר שיש גויים וישראל עושים כך וכך מפני דרכי שלום , אך נמנעים מלשמוח עמם בימי משתיהם . אך הוא העדיף להדגיש את גבול יישומו של העיקרון ( שאין לו , אגב , דבר עם הבחנת הרמב"ם בין כיבוש לריבונות ) באמצעות תלת שיח בין גירדאי שסבר לתומו שמפני דרכי שלום נופלות כל המחיצות כולל זו של ימי משתה , רבי אבא שהפתיעו בפסיקה המלמדת שאין העיקרון של "דרכי שלום" משמש היתר סוחף , ורבי אימי הפולט מעין אנחת רווחה על כך שרבי אבא השכיל לשים גבול ברור ליחסי השכנות שהיו עלולים להיות טובים מדי . . 11 טיעון זה מעיב על הצידוק הערכי שמעניק הרמב"ם להלכות דומות : "אפילו העכו"ם צוו חכמים לבקר חוליהם , ולקבור מתיהם עם מתי ישראל , ולפרנס ענייהם בכלל עניי ישראל , מפני דרכי שלום , הרי נאמר טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו , ונאמר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" ( הלכות מלכים י , יב . ( אם ההיתר של " מפני דרכי שלום" נוהג רק כאשר אין יד ישראל תקיפה , נובע שרק אז כביכול טוב ה' לכל וכו ! ' אין דרך פשוטה ליישב סתירה זו בדברי הרמב"ם . . 12 בעניין זה ראו הרב י"א הלוי הרצוג ז"ל , "זכויות המיעוטים לפי ההלכה , " תדורמין ב ( תשמ"א , ( עמ' ; 179-169 הרב יהודה גרשוני , "המיעוטים וזכויותיהם במדינת ישראל לאור ההלכה , " תד 1 / מין ב ( תשמ"א , ( עמ' ; 192-180 הרב אלישע אבינר , " מעמד הישמעאלים במדינת ישראל לפי ההלכה , " תחומין ח ( תשמ"ז , ( עמ' . 360-337 . 13 לעומת זאת , יש מבין רבני הציונות הדתית שקיבלוה כמות שהיא . ביטוי למגמה זו ניתן למצוא במאמרו של הרב אלישע אבינר ( שם . ( עורך תחומק דאז , הרב ד"ר איתמר ורהפטיג , מצא לנכון להציג עמדה מתונה יותר ב"אחרית דבר" המלווה בתשובות המחבר ( תדוומץ ב [ תשמ"א , [ עמ' . ( 362-360
|
|