|
|
עמוד:ו
מדעי עקבי , מפוכח מכל מימד אוטופי משיחי . גם תפיסת ה"קידמה" במשנת קפלן היא רציונליסטית מדעית , ריאליסטית , מפוכחת ומתנגדת עקרונית לכל סוג של משיחיות , אפילו כאשר הוא מתבטא ברמה פילוסופית-תבונית כמו באידיאליזם האירופי . קפלן מתח ביקורת קטלנית על המשיחיות החילונית לסוגיה . הוא ראה בה את שורש כישלונן והשחתתן המוסרית-חברתית-מדינית של התנועות המודרניות הגדולות . לדעתו הן שהולידו את משטרי העריצות שהוליכו למלחמת העולם השניה ולשואה . ראוי לשים אפוא לב לכך שהחיוניות שקפלן גילה בדת כאורח חיים המבטא ומיישם את ערגת בני האדם היחידים ואת ערגת בני האדם היחידים ואת ערגת הקיבוצים האנושיים לגאולה במשמעות של מימוש עצמי , תודעת יעוד ומשמעות הקיום האנושי , נבעה מביקורתו על המסרים של התנועות המשיחיות מכל הסוגים , הן בתוך העם היהודי והן מחוצה לו : התובנה העיקרית שביסוד משנתו בסוגיית הדת הייתה שמדעי הטבע , מדעי החברה האנתרופולוגיה והפסיכולוגיה הם כלים יעילים לבנייתה של ציביליזציה חומרית המסוגלת לתת לאדם שליטה מרבית על תנאי חייו מבחינת הסיפוק של צרכיו הגופניים , אבל אי-אפשר לבסס עליהם לא תורת מוסר על-תועלתנית של "ואהבת לרעך כמוך , ' 1 לא תורת משפט המיישמת את המוסר הזה ביחסים בינאישיים והבינקיבוציים ולא אורחות חיים המעניקים לאדם את תודעת הערך והמשמעות של חייו . בתחום זה רק הדת נותנת לדעת קפלן את המענה הנכון , המביא להגשמה במציאות הריאלית , במסגרת האפשרויות של טבע העולם וטבע האדם . כנגד זאת נמצאת תנועת העבודה הארצישראלית , למעשה רוב התנועות הלאומיות והדתיות בארץ , במהלך ההתעצמות של האידיאולוגיות המשיחיות . כזאת הייתה האווירה השולטת בארצות אירופה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם . התנועות הארצישראליות עוצבו באווירה זו ובה נעגן גם האתוס ההרואי של העלייה החלוצית . חווית הגאולה , הן במשמעות של "הגשמה אישית" והן במשמעות של "הגשמה חברתית ולאומית , " נחוו אפוא ב"תנועת העבודה" דרך העבודה כפשוטה , דרך ההתמסרות לבניין ארץ-ישראל כמולדת . ברור אפוא שהחלוצים שטוו את ערגת הגאולה ביישוב הארץ ובבניינה ראו את דבריו של קפלן על הצורך בדת כדרך לגאולה אישית
|
|