|
|
עמוד:298
רחוב הרוחב הראשי , הוא הךקומאנוס _, עבר לאורכו של 'הנחל הצולב : ' מפנים לשער המערבי ( שער מגדל דוד , ( בערוץ הנחל היורד לטירופויאון ( כיום : תוואי רחוב דוד ורחוב השלשלת . ( בחפירות שנערכו במקום התגלו שרידי רחוב , ההולמים את הרחוב מן התקופה הרומית ביזאנטית . רחוב זה מגיע עד פתחה של רחבת הר הבית , באיזור שער השלשלת של זמננו . לא התגלו עמודים לאורכו של רחוב זה , ואף במפת מידבא , שבה מתואר הרחוב אך בקושי ( בגלל מגבלות טכניות של חלוקת המקום בפסיפס , ( אין מתוארים עמודים לאורך הרחוב . לא התגלו שרידים של ממש מרחוב הרוחב הצפוני בתוואי ה'ויה דולורוזה' של ימינו , להוציא אבני ריצוף אחדות . התיאור במפת מידבא אינו משאיר ספק כי לצדי הרחוב עמדו עמודים . ייתכן כי העמודים שהתגלו בחפירות באיזור מנזר אחיות ציון ומנזר ההלקאה ( _פלגלאטיי , ( בצדו הצפוני של ה'ויה דולורוזה , ' היו שייכים בחלקם לסטווים שמצדו הצפוני של רחוב זה . אך ייתכן מאידך כי עמודים אלה , או חלקם , היו חלק מן הרחבה המוקפת בסטווים , מעין פורום , אשר נבנה בתקופה הקודמת והמשיך להתקיים גם בתקופה הביזאנטית . מימצאי החפירות אינם מאפשרים להוציא מסקנה חד משמעית בעניין זה . אופיה של הבנייה העירונית בתקופה הביזאנטית בארץ ישראל , ובמזרח בכלל , שונה במידה רבה מזה של התקופה הרומית . החל במאה הה , ' ובעיקר במאה הו , ' נתקבלה גישה מעשית שימושית בתכנון הערים ואף בבנייה הפרטית . ההקפדה היתירה על זוויות ישרות , סימטריות מדויקות ושלמות אסתטית , אשר אפיינה את האדריכלות העירונית הרומית , פינתה את מקומה לתכנון מרושל במידת מה , אשר דרש פחות מאמצים בתכנון ובביצוע ואף היה זול יותר . גישה זו של 'אי סדר נוח' אפיינה את הבנייה הביזאנטית והיא הלמה את התהליך של התרבות האוכלוסייה והצטופפותה בתוך העיר ומחוץ לה . רחבות ציבוריות ומבנים קהילתיים נתפסו על ידי מבנים שימושיים , לאחר שהפעילות הציבורית והחברתית הועברה אל הכנסיות והרחבות שלפניהן . בהמשך התקופה הביזאנטית , כפי הנראה מן המחצית השנייה של המאה הר ואילך , החל תהליך של חדירת מבנים פרטיים ואזרחיים גם אל סטווי הרחובות והרחבות הציבוריות . תהליך זה הגיע לשיאו בתקופה המוסלמית הקדומה " . התוצאה מכך היתה גיבוב של מבנים פרטיים בשטחי הציבור , ובסופו של דבר צומצמו הרחובות הרחבים לסימטאות , לעתים סימטאות שוק , צרות ומתעקלות . תהליך זה משקף את ירידת כוחם ואת חוסר העניין או חוסר היכולת של הממונים על ניהול העיר לשמור על רמת תחזוקה נאותה ולכפות את התקנות המתאימות על האזרחים הפרטיים , שעשו ברכוש הציבור כבשלהם . המבנים מן התקופה המוסלמית הקדומה , אשר חילקו את הקארדו הירושלמי באיזור הרובע היהודי לשתי סימטאות ( לימים רחוב הרובע היהודי ורחוב חב"ד , ( מדגימים היטב את השלבים המתקדמים של 66 למראי המקום ראה לעיל , צפריר , עמי 146-145 והערה 67 . 86 מרי אלין , מצודת אנטוניה , עמ' ; 172-154 , 94-88 309-352 zione in Gerusalemme ' , LA , 8 ( 1957-1958 ) , pp . B . Bagatti , 'Resti romani nell ' area della Flagella- 68 על תהליכים אלה ראה במיוחד : D . Claude , Die ; sche Archive , 13 ) , Munchen 1969 byzantinischeStadtim 6 . Jahrhundert ( Byzanlini- וכן לעיל , הערה . 61 השווה למימצאים בבית שאן : צפריר ופרסטר ( לעיל , הערה . ( 31 6 ' ראה גם : Past and Present , 106 ( 1985 ) , pp . 3-17 U rban Changes in Late Antiquity and Early Islam ' , H . Kennedy , 'From Polis to Madina :
|
|