כיבושה של ירושלים על ידי הפרסים הססאניים וכיבושה מחדש על ידי הקיסר הראקליוס

עמוד:237

רע ומר היה גורלם של היהודים בעטיו של ניצחון זה . לדברי ההיסטוריון הערבי בן המאה הי , ' אבן באטריק _, ביקש הראקליוס להימנע משפיכות דמים מיותרת , ועל כן הבטיח את שלומם של היהודים וחיזק הבטחה זו בשבועה . אולם כוהני הדת של ירושלים התירו את שבועתו כדי להשביע את תאוות הנקם שלהם ; היהודים נמסרו לטבח אכזרי . זה היה סופה הטראגי של ההתעוררות האחרונה של כיסופי היהודים אל ירושלים בשלהי התקופה הביזאנטית . הדים עמומים למאורעות הקשורים בכיבושי הפרסים בארץ ישראל ובהשתלטותם על ירושלים מוצאים אנו במדרשי הגאולה האפוקליפטיים שנכתבו באותה תקופה , ' ספר אליהו , ' 'פרק אליהו' ו'ספר זרובבל . ' ספרים אלו משקפים תקוות ומשאלות לעתיד לא פחות מאשר אירועים של ממש בהווה . קשה מאוד לתחום תחום ברור בין שני יסודות אלו , והשימוש בחיבורים אלו כבמקור היסטורי טעון זהירות רבה . " שנותיו האחרונות של השלטון הביזאנטי בירושלים עמדו בסימנה של מחלוקת דתית חדשה בקרב הנצרות . הפטריארך סופרוניוס , יורשו של מודסטוס , יצא חוצץ בראש נאמני ה'אני מאמין' של ועידת כלקדון , נגד מאמציו של הראקליוס להשכין שלום בין האורתודוקסים , תומכי הקו הכלקדוני , לבין המונופיסיטים באמצעות נוסחת פשרה חדשה , שלא התקבלה על דעת שום צד . בינתיים התברר כי שתי המעצמות , ביזאנטיון ופרס הססאנית , שהתישו זו את זו במלחמות אין סופיות , אין בכוחן להחזיק מעמד אל מול הסתערותו של גורם חדש . בעוד סופרוניוס עומד במריו נגד הראקליוס , ניצבו רגלי המוסלמים בשערי ירושלים . שלושת החיבורים האפוקליפטיים הללו מצויים במדרשי גאולה , עמ' 89-31 ( כולל מבואות והערות פרשניות ;( ראה גם : רובין , ירושלים בתקופה הביזאנטית , עמ ' . 117

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר