מבוא

עמוד:199

מבוא בשנת 324 לסה"נ היה קונסטנטינוס לשליט יחיד בקיסרות הרומית , לאחר תקופה של מלחמות אזרחים שראשיתן בשנת . 306 את בירת קיסרותו המאוחדת עתיד היה לקבוע בעיר ביזאנטיון , על הגדה המערבית של מצרי הבוספורוס , ואת שמה של העיר הסב לקונסטנטינופוליס . לא בנקל ויתרו סופרים יווניים בעלי נטיות קלאסיציסטיות ( שהבולט בהם הוא פרוקופיוס ) על השם העתיק ביזאנטיון , והם הוסיפו להשתמש בו בכתביהם . רישומה של תופעה זו ניכר בהיסטוריוגראפיה המערבית . את חלקה המזרחי של הקיסרות הרומית , שביזאנטיון הפכה לבירתו , נהוג לכנות 'הקיסרות הביזאנטית , ' בייחוד מעת שבטלה הקיסרות הרומית במערבו של אגן הים התיכון , והחלק המזרחי נשא לבדו את המורשת הפוליטית של הקיסרות הרומית . קיימים , כמובן , הבדלי גישה באשר לתאריך שבו ראוי להתחיל את השימוש בכינוי זה , אך אין זה מענייננו כאן . היסטוריונים של ארץ ישראל נוהגים להכתיר בתואר 'ביזאנטית' את התקופה שראשיתה בשנת — 324 שנת ניצחונו של קונסטנטינוס , היא גם השנה שבה באה ארץ ישראל תחת שלטונו — וסופה בכיבוש ארץ ישראל על ידי המוסלמים . קונסטנטינוס הוא מחוללו של התהליך שהפך את הנצרות לדת השלטת בכל רחבי הקיסרות הרומית . תהליך זה העמיד מטבע העניינים את ארץ ישראל , ערש הנצרות , במרכז תודעתם של אוכלוסי הקיסרות , ובתוך הארץ עתידה היתה ירושלים למלא תפקיד חשוב במיוחד . לא אחת היתה גורם משמעותי בהתפתחויות שחשיבותן חרגה הרבה מעבר לתחומי הפוליטיקה הכנסייתית , ולא מפאת אופיה המורכב של הסקירה הכללית המובאת כאן , נבצר ממני להביא מראי מקומות מפורטים לכל עניין , ובייחוד אמורים הדברים בספרות המחקר המודרנית . מראי מקומות מפורטים יינתנו רק בעניינים סבוכים , אשר ההכרעה בהם קשה . להלן לקט קטן ; lien , Regensburg 1959 וכן אצל Princeton 1969 Jesus and the Beginning of the Early Church , Archaeologyof the New Testament , the Life of J . Finegan , The ; מיליק , מקומות קודש נוצריים , עמ' . 591-550 , 367-354 לסקירות שדגשן תנועת של סקירות כלליות , בעלות דגשים שונים , שהקורא עשוי למצוא בהן עניין . ונסן ואבל , ירושלים החדשה ; והשווה סקירתו של אבל , ירושלים . לסקירות שעיקר עניינן בפולחן המקומות הקדושים ובהתפתחותו , ראה : C . Koop , Die heiligen Statten der Evange- הצליינות לירושלים והתפתחותה ראה : וילקינסון , עולי רגל ; הנט _, צליינות . לסקירה בדגש ארכיאולוגי טופוגראפי ראה : צפריר , ירושלים ; רובין , ירושלים בתקופה הביזאנטית . וכן להלן , צפריר , עמ ' . 351-281 פרק שמיני ירושלים בתקופה הביזאנטית ( סקירה כללית ) י זאב רובין

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא