|
|
עמוד:35
פרק שלישי לרושלים בספרות חז"ל ישעיהו גפני העיר ירושלים נזכרת בשמה י למעלה משלושת אלפים פעם בספרות חז"ל * , ואולם אין צריך לומר שחכמים דיברו על העיר פעמים אין ספור גם מבלי להזכירה בשמה . כך , למשל , מסכתות שלמות וחלקים של מסכתות אחרות מן המשנה מוקדשות לתיאור מה שהתרחש או אמור היה להתרחש בירושלים , מבלי שהוזכר שמה של העיר בכל משנה ומשנה . לעתים באו חכמים להציע תיאור פיסי של המקדש הירושלמי ומדוריו השונים ( כך , למשל , במסכת מידות ) י ויש שהדברים ביקשו להציג את סדרי עבודת ה' בבית המקדש והאירועים שנילוו לעבודה זו ברחבי העיר כולה ( למשל : מסכתות פסחים ויומא . ( ניתן אף לומר כי סדר קדשים כולו , הן במשנה ובתוספתא והן בדיונים הנוגעים לסדר זה בתלמוד ובמדרשים , מוקדש בעיקרו להיבטים שונים של ירושלים בעיני חז"ל , והוא הדין גם בחלקים ניכרים של סדר מועד . כמו כן , במקומות רבים נוספים דיברו חכמים על ירושלים ללא היזקקות לעיר בשמה , שהרי כבר על פי עדותם הם 'שבעים שמות לירושלים' ( במדבר רבה יד יב . ( וכך , דרך משל , אין ספק כי רבים ממאמרי חז"ל על 'ציון' מתייחסים דווקא לעיר ירושלים , לא לארץ ישראל כולה ואף לא לעם ישראל ; ואילו מאמרים רבים אחרים לא הזכירו שם כלשהו , אך ניכר בעליל שהכוונה לירושלים . ריבוי זה של מאמרי חז"ל על ירושלים מחייב אותנו להציע את החומר העצום על פי חלוקה למרורים שונים , ואין צריך לומר שעלינו גם מוטל הכורח לברור ולבחור מבין הנושאים והמאמרים המרובים רק את אלה שעליהם נבקש להרחיב את עיוננו . דמותה המלאה והמקפת של ירושלים בעיני 1 במקרא , כידוע , נכתבת ירושלים על פי המסורה תמיד ללא יו"ד ( ירושלם , ( לבד מחמישה מקומות שבהם נכתבה מלא / ירושלים ( ראה ו מסורה גדולה לירמיה כו יח . ( גם בספרות חז"ל בכתבי היד , וכן בדפוסים הראשונים , גובר השימוש בכתיב 'ירושלם' בצורה משמעותית ביותר . כך , למשל , מצוי בירושלמי , דפוס ונציה 321 פעם הכתיב 'ירושלם , ' ורק שש פעמים הכתיב 'ירושלים . ' ואולם בדפוסים החדשים של התלמוד הבבלי גבר דווקא השימוש בכתיב ' ירושלים . ' 1 במשנה נזכרת ירושלים כ 125 פעם , ובתוספתא כ 80 פעם . בבבלי נמצא השם כ 640 פעם , ואילו בירושלמי כ 327 פעם . במדרשי ההלכה נזכרת ירושלים בשמה כ 120 פעם , ואילו במדרשי האגדה , כולל לקטי מדרש שונים , למעלה מ 2 , 000 פעם . למספרים אלה ניתן להגיע באמצעות הרשימות הממוחשבות של ספרות חז"ל ( נזקקתי לצורך זה בעיקר למאגר המידע של מפעל השו"ת של אוניברסיטת בר אילן , ( ואולם את המספרים הנ"ל יש לסייג בגלל שינויים בכתבי היד , וכן יש לקחת בחשבון שמאמרים מקבילים נרשמו במאגרי המידע כל פעם בנפרד . הדבר נכון במיוחד לגבי מאמרים שנרשמו בין מדרשי האגדה ; מפעל השו"ת כלל לצורך זה גם לקטי מדרשים מאוחרים , ואותם המאמרים המקבילים חוזרים פעמים רבות בליקוטים השונים . נ על 'ציון' במשמעות של עם ישראל ראה . ב' דינבורג , 'דמותה של ציון וירושלם בהכרתו ההיסטורית של ישראל , ' ציון , טז ( תשי"א _, ( עמ' 4 ואילך .
|
|