|
|
עמוד:34
נסיים את פרשת העלייה לרגל בימי האמוראים בשתי עדויות המעידות כי העלייה לרגל היתה מציאות רווחת ושכיחה , לא רק למנהגם של חכמים אלא אף של פשוטי עם . בירושלמי , ברכות ט ג , יג ע"ד , אנו קוראים : שמעון קמטריא שאיל לרבי חייא בר אבא _ן בגין דאנא חמר וסליק לירושלם בכל [ שעה ] v מהו שנקרע ? אמר ליה אי בתוך שלושים יום אי אתה צריך לקרוע , לאחר שלושים צריך אתה לקרוע . החמר היה עולה כל שעה לירושלים , ונראה שפרנסתו מיוסדת לפחות בחלקה על הבאת מבקרים כירושלים . לפיכך הוא שואל , האם הוא חייב כל אימת שהוא מגיע לירושלים לקרוע את בגדיו , כדין כל הרואה את ירושלים בחורבנה ? החכם עונה לו שאיננו חייב בקריעה אלא אם כן עברו שלושים יום מאז ראה את העיר לאחרונה . ש' קליין הציע לזהות את 'קמטריא' עם איל קנטור שבגולן _«* אם כן , הרי לפנינו עדות על חמר מן הגולן המביא עולי רגל לירושלים 'בכל שעה . ' להשלמת התמונה , נביא את מאמרו של רבי יוחנן , המסביר את ההבדל בין ירושלים של העולם הזה לירושלים של עולם הבא " : י אמר רבה [ בר בר חנה ] 127 אמר רבי יוחנן : לא כירושלם של עולם הזה , ירושלם של עולם הבא . ירושלם של עולם הזה כל הרוצה לעלות — עולה . של עולם הבא , אין עולין לה אלא המזומנין לה . ירושלים של ימי רבי יוחנן — לא כל המבקש לישב בה יושב בה ; אבל כל המבקש לעלות — עולה כל אימת שהוא רוצה . אליו בזמן הבית . לדעת הראב"ד בהשגותיו על הרמב"ם ( שם ו יד ) אין קדושת בית המקדש חלה לאחר החורבן ומותר להיכנס לכל מקום . 124 בדפוס ונציה וכ"י _ליידן : 'שנה , ' אולם בכ"י רומי ואצל ר"ש סיריליאו : 'שעה , ' וכן במובאות אצל הרבה ספרי ראשונים . ראה : י' קופרשטוק , אהבת ציון וירושלים , ברוקלין נ"י תשנ"א , עמ' , 202 ועליהם יש להוסיף : המאירי למועד קטן , כח ע"א ואחרים . יש אף הגורסים : 'ובכל שעה ושעה . ' 125 ש' קליין , עבר הירדן היהודי , וינה תרפ"ה , עמ' 50 = ) הגולן , לקט מאמרים , תל אביב , 1969 עמ' . ( 225 וראה : E . L . Sukenik , 'The Ancient Synagogue of 12 ( 1935 ) , pp . 172-174 , _ _, yraS _pn " . el-Hammeh אף לפרש את המלה 'קמטריא' — נגר , שכן מצינו בירושלמי , עבודה זרה ב ב , מ ע"ג בלשון רבים ' קובטרייא' — נגרים . ( _Kipcoxatoi ) ולפנינו חילוף שכיח בין מ' לב . ' ראה עוד י"נ אפשטיין , מבוא לנוסח המשנה , ירושלים תש"ח , עמ' 126 . 207 בבא בתרא עה ע"ב . 127 בנוסחאות עיקריות .
|
|