|
|
עמוד:12
קבלית , ( מפרש את סיפורי התלמוד על פי קנה מידה שיסודו וגבולותיו הם מחוץ לטקסט המתפרש , ואל קנה מידה זה הוא מתאים את הפירוש , המשותף לסוגי פרשנות חיה זאת הוא שלטקסט יש משמעות נורמטיווית ; כלומר , סיפורי האגדה מביאים את הלומד , המבין והפרשן , לאפליקציה , והטקסט מחייב לדרכי הנהגה ולמעשים . הדרך השנייה היא דרך המחקר המדעי . כאן עולם האבות אינו עוד מולדת הרוח , אלא אובייקט היסטורי . ההכרה המדעית דורשת ניתוק מן הטקסט העתיק ויצירת מרחק מתוך מודעות מלאה . בדרך זאת יצירות הרוח של העבר אינן עוד התוכן המובן מאליו של ההווה , אלא מוצגים שמתוכם אפשר להבין בהווה את מה שנוצר בעבר . מה פירוש 'יצירת מרחק' מסיפור האגרה ? בוודאי שאין זה מספיק שאדם בדורנו יאמר לעצמו : 'אני ניגש לחקור את סיפור האגדה מתוך החלטה שתוכן הסיפור אינו מחייב אותי . ' כדי להבין בהווה את העבר , יש להכיר את העבר ואת ההווה ולדעת להבדיל ביניהם . זהו מה שמכנים ' טקט ( tact ) היסטורי , ' ומשמעו , שהחוקר מסתכל על דורו הוא ורואה אותו כאובייקט , ומסתכל על העבר ורואה אותו כאובייקט , וכעת יוכל להבחין בטקסט העתיק את ההיסטורי המיוחד שבו . זאת אומרת , שכל הבנה מדעית של טקסט עתיק דורשת העמקה בהבנת הדורות שבעבר ( שכוללת הבחנה בין תקופות תרבותיות שונות בעבר , ( והעיקר בזה - להבחין בין העבר להווה . האובייקטיוויזציה של ההווה באה לא רק כדי להבחין במיוחד שבעבר , אלא גם כדי לשחרר את החוקר - עד כמה שאפשר - מן הדעות הקרומות שלו עצמו , שדרכן להתגנב לתוך כל מחקר שלא מדעת החוקר . נדגים זאת באמצעות קטע סיפורי מן התלמוד הבבלי . יי יהושע האשת והתינוקת ( בבלי עירובין נג ע"ב ) תניא אמר ר' יהושע בן חנניה מימי לא נצחני אדם אלא אשה ותינוקת ותינוק אשה מאי היא פעם אחת נתארחתי אצל אכסניא אחת . 2 זוהי פרפרזה של דברי דילתאי . 3 . Leipzig 1934 , xi , p . 244 Wilhelm Dilthey , Gesammelte Schriften , בקטע בתלמוד יש שלושה סיפורים וכאן לא נעסוק אלא בשני הראשונים ( על הסיפור השלישי עיינו פרנקל , דרכי האגדה , עמ' 427 . ( 428 הנוסח של כל הסיפורים דלהלן נבדק על פי כתבי יד והובא כאן בתיקונים קלים לעומת הדפוסים הרגילים . עדויות מפורשות נביא להלן רק במקומות מכריעים .
|
|