|
|
עמוד:481
מתקופה זו המציגה את העיר כרבוע . " חומות העיר מובלטות בעזרת עיטורים גיאומטריים רבים . גם כאן , כבשאר המפות , יש חמישה שערים , שניים ממזרח ואחד לכל אחת מהדוחות האחרות . לכל שער דלתות המעוטרות בפיתוחים . דלתות כל השערים , להוציא אלו של 'שער הזהב , ' פתוחות לרווחה , ובמיוחד מודגש שערה המערבי של העיר , העולה בגודלו על השערים האחרים . הכתובת על יד השער מציינת כי זהו 'המקום שדרכו נהגו עולי הרגל להיכנס . ' במפות העגולות אמנם מצוינת הכניסה הראשית לעיר במקום זה , באמצעות הדרכים המובילות אליה . בצמוד לחומה מופיעים מבנים , המציינים ככל הנראה מגדלים כחומה . בנוסף על החומה ושעריה מוצגים רק שני מבנים באופן גראפי . אחד הוא מגדל דויד , הניצב בתוך העיר ללא כל קשר לחומה . הוא מצויר באופן סכמאטי ביותר ומקושט בקישוטים גיאומטריים . מתחתיו כנסיית הקבר , מעוטרת גם היא בעיטורים דומים ומצוירת אף היא בצורה סכמאטית . במיוחד מודגש הצלב הגדול המתנשא מעליה . שאר האתרים מצוינים על ידי כתובות בלבד . מקומן של הכתובות אינו מדויק ' כך מצוי חקל דמא , המודגש באמצעות מסגרת , כצפון העיר , ואילו כנסיית מרים בהר ציון מצויה בפינה הדרומית מזרחית . קבר מרים מצוין דווקא בקירבת הפינה הצפונית מזרחית . ניכר בעליל כי הצייר לא ראה את העיר בעיניו ואף לא עמדה לנגד עיניו מפה כלשהי של העיר . תיאורו הוא ניסיון לתאר בצורה גראפית את אשר תואר מלולית בחיבורו של טודבודוס "'\ האתרים שבחר הצייר להציג בכתובות אינם תמיד אלו המוכרים ממפות אחרות . במיוחד יש להזכיר את ציון מקומם של המחנות הצלבניים בעת כיבוש ירושלים . רק במפת קמבריי מופיע ציון דומה , המורה על מקום הפריצה לעיר . מערך הכוחות המופיע כאן תואם במידה רבה את ידיעותינו "" . הכוחות היו פרושים כעיקר לאורך החומה הצפונית , שם צרו גוטפריד מבויון ולצדו הפלאנדרים והנורמנים , ולאורך החומה הדרומית , כאיזור הר ציון , שם היו הפרובאנסאלים בפיקודו של ריימונד מסן ז'יל . מעניין הציון — Hie tint cast rum delam m 'לכאן הועבר המחנה ; ' כתובת זו מתייחסת כנראה להעברת מחנהו של ריימונד מסן ז'יל מאיזור שער דויד ( הוא שער יפו ) לאיזור הר ציון , אלא שהיא מופיעה דווקא בסמוך לכתובת — ions siloc 'מעיין השילוח . ' ציונים כגון 'מקדש שלמה , ' 'מקדש האדון , ' מגדל דויד והכנסיות העיקריות , כגון אלו של מרים הקדושה מעמק יהושפט , סטפאן הקדוש בצפון העיר ומרים הקדושה בהר ציון , הם רגילים . יוצא דופן הציון — puna chiusa 'השער הסגור ; ' כינוי זה בא מן הסתם לציין את שער הזהב . מכל שערי העיר במפה זו נקרא רק שער זה בשם . השימוש בכינוי port a chiusa מורה ללא ספק על מוצאו האיטלקי של הצייר , ואף על פי שאיננו מכנה את השער בשמו המקובל ואף איננו מוסיף את ההסבר הרגיל , 'השער שדרכו נכנס ישו ישוב על האתון , ' הוא מצליח להבליט את השער ולרמוז למסורת שאותה הוא מייצג . ראויות לציון המסורות המיוחסות לכנסיית הקבר . הפשטתו של ישו , הכתרתו בכתר הקוצים וקשירתו ( מתי כז ( 31-27 הן כולן מסורות שהועברו לכנסיית הקבר במשך המאה הי"א . '" עד לתקופה 1114 במפת ארץ ישראל של מתיו פאריס ( המאה _הי"גן אמנם מופיעה ירושלים כדבוע , אך מדובר בתרשים סכמאטי ביותר ; ראה ; ; ge (? imbiid 1958 p Vcuigium . a /< 7 /// i . 'h /' , " ?" . יי" תיאור מערך הכוחות הצלבני מופיע אצל טודכודוס 11 . . כמו . יןין a hik 11 < ><< . 111 . ראה : פראוור , תולדות , א , עמי . 141-134 וכן ראה לעיל ככרך זה . בפרק 'הכיבוש 7 . ' ראה : ונסךאבל , ירושלים החדשה , ג , עמ' . 611 , 577
|
|