|
|
עמוד:158
הנוצרי אלא דווקא בשלטון המוסלמי שקדם לצלבנים . בתקופה זו לא שימש הרובע כסניוריה , במובן הרגיל של הביטוי , כלומר ו יחידה טריטוריאלית בעלת סמכות נפרדת מוכרת בחלק מירושלים , אולם למעשה היה קיים מצב שבו התרכזה הקהילה הנוצרית של העיר ברובע כנסיית הקבר . נוצרים אלה — ברובם ללא ספק 'סורים , ' כלומר , דוברי ערבית , אך לפי אמונתם חסידי הכנסייה היוונית אורתודוקסית — נהנו ככל אנשי החסות מאוטונומיה דתית קהילתית . ראש הכנסייה , הפטריארך , היה על פי המקובל הראש המוכר של הקהילה המקומית ובידו היו לא רק זכויות שיפוט בדיני אישות של בני עדתו , אלא גם סמכויות בתחומים לא מבוטלים של שיפוט אזרחי . כדברי ויליאם מצור : ' כאשר לתושבים הנוצרים היה עניין שעורר מריבה , הם היו מפנים את עניינם לכנסייה , ובהתערבותו של הפטריארך שכיהן בשעה זו ועל פי פסק דינו היו מחליטים על ענייני דין ודברים שביניהם . מאז ואילך לא היה לחלק זה של העיר אדון אחר ושופט אחר אלא הפטריארך , והכנסייה תבעה אותו כאילו היה זה שלה לנצח נצחים ' . ' כיבוש העיר על ידי הצלבנים הנציח במובן מה את המצב הקודם , ומה שהיה בחינת מצב למעשה של התקופה הקודמת קיבל אישוש ולבסוף ביסוס משפטי בתקופה הצלבנית . ב 2 בפברואר 1100 מסר גוטפריד _מבויון , שליט העיר והממלכה , לפטריארך ךאימברט , אם מרצונו ואם בעל כורחו , רבע של העיר יפו , ובפסחא 1 ) באפריל ) של אותה שנה מסר לו את העיר ירושלים " . שתי נוסחאות שונות נשתמרו בעניין התחייבותו של גוטפריד לפטריארך . לפי אחת מהן היה על השליט החילוני של ירושלים למסור את העיר לפטריארך שעה שיכבוש עוד שתי ערים במדינה ; אולם אם ימות לפני שיצליח בכיבושן , יבוצע ההסכם תיכף ומייד . לפי הנוסחה האחרת הותנה הדבר בכיבושה של אשקלון " . בעיה סבוכה זו של שבועת גוטפריד מהווה פרק נכבד כתולדות ממלכת ירושלים , אולם אינה מעניינת כאן . הסכמים אלה לא בוצעו מעולם , אולם הפטריארך זכה לשלטון מלא בחלק מן הבירה ; זו היתה שליטתו המסורתית על רובע העיר שבמרכזו כנסיית הקבר . כך , אפוא , היתה ירושלים מחולקת מבחינה אדמיניסטראטיבית בין שתי סניוריות , העיר המלכותית או הסניוריה המלכותית ורובע הפטריארך , שנקרא בשם 'רובע הכנסייה או הפטריארך " . ממילא נוצרו גם שתי אדמיניסטראציות נפרדות . ואמנם , לצד ה'קוריה , ' 'החצר' ובית דין של המלך אנו שומעים על ה'קוריה של הפטריארך' ועל בורגני ירושלים נושאי תפקידים בתוכה . י'י אין ספק ש'בית המשפט של הפטריארך' מילא תפקידים הרומים לאלה של 'בית דין הבורגנים' בשאר חלקי העיר . כך היה לפחות להלכה , כפי שמסתבר מגביית תשלומים מסוימים ; ' אולם אין לדעת מה היה ההיקף המלא של השיפוט , וכן אין אנו יודעים אם הוא כלל דיני נפשות . השיפוט הצלבני בעיר היה מסוכך למדי , בשל הסמכויות השונות של בית הדין הפיאודאלי ו'בית דין הבורגנים . ' הסמכויות היו שונות הן לגבי אנשים בעלי מעמד מיוחד המוכר בחוק , אצילים , לא אצילים ( כלומר , 'בורגנים ( ' ואנשי הכמורה שהופקעו מסמכות בית הדין הפיאודאלי ובית הדין הבורגני , והן תחולתו שתאמה סוגי רכוש שונים : חזקות פיאודאליות — הפיאודה — וחזקות ' - ' ויליאם מצור ט , . 18 יי שם , שם , iv . 15 שם , שם , ; 16 רגסטה , מסי ecclcsie el patriarche Roziere . _Curlukiire , Nos . 166-167 : Quarterium 35 . 34 פראוור , מוסדות , . 305-303 יי ויליאם מצור כב 23 הממונים על גביית תשלומים ; , אלה בכל העיר מכונים ברומית xonoistre a sages el a loiaus quatrc preudomes que Ion : _nTlD" _1 _V _!^ ; digni viri pmdemes et fide וראה כעניין התשלומים הנזכרים : Roziere , Ca / 7 w / a /'<\ No . 1 x 5 , pp . 329-331
|
|