|
|
עמוד:135
פרק שלישי גי או אתנוגראפיה של ירושלים הצלבנית * יהושע פראוור פעולות הכיבוש של הצלבנים נמשכו עשר שנים ומעלה , ועדיין לא נכבשו כל תחומי הממלכה וגבולותיה ו אלה לא עוצבו אלא כעבור שנות דור ( כיבוש העיר צור בשנת 1124 וכיבושה של אשקלון רק בשנת . ( 1153 בכל זאת היתה קיימת שותפות גורל של כל ערי ארץ ישראל הנכבשות . בכולן נטבחה האוכלוסייה המקומית כולה . גם תושבי הערים שנכבשו מאוחר יותר , לאחר שוך הקנאות הדתית ( גם אלה שנכנעו על פי חוזה כניעה , ( נדדו מתוכן , אף על פי שלא גורשו באופן רשמי , מפחד הכובשים והשליטים הנוצריים שלעתיד . אם היו יוצאים מן הכלל , היו אלה מקצת ערי פנים הארץ , שברובן לא היו מבוצרות וממילא עברו לידי הצלבנים ללא קרבות . אולם ירושלים שתתה את כוס התרעלה עד תומה , ושמונים ושמונה שנות השלטון הצלבני בעיר התחילו מ'לוח חלק , ' לאחר שכל אוכלוסייתה הקודמת נעקרה ממנה . דמותה של ירושלים הצלבנית עוצבה על ידי שני גורמי יסוד , שבמשך הזמן הצטרפו אליהם גורמים נוספים , פרי התפתחותן של המדינה ושל החברה הצלבנית . גורמים אלה היו מנוגדים זה לזה ניגוד קוטבי , בחינת דבר והיפוכו . מחד גיסא פעלו כוחות אשר התנו והכתיבו את רצף תולדותיה של העיר , למרות הקטסטרופה של הכיבוש ו מאידך גיסא פעלו גורמים שהכתיבו את ניתוק העיר מעברה הפיסי ובייחוד מעברה הדמוגראפי . בנוסף , כנרמז , הופיעו גורמים חדשים , פרי ההתפתחות האוטונומית של החברה הצלבנית , ואלה הטביעו את חותמם המיוחד על הבירה הצלבנית . בין אלה יש למנות את התפתחותם של מוקדי הכוח החילוני , ובמידה מסוימת הכוח הצבאי , וכן יצירתם של מוקדי דת וחיי רוח אשר הרחיבו את 'הגיאוגראפיה הקדושה' של עיר הקודש , מעבר למה ששרד בתקופה המוסלמית . הגורם המרכזי שהכתיב את רצף קיומה של העיר למרות הכיבוש היתה מתכונתה הפיסית . לצלבנים , בעליה החדשים של העיר , לא היו בשום תקופה ובשום מקום הכוח או הצורך לשנות את המסגרת הפיסית של העיר מיסודה . הם אף לא הביאו אתם מסורת של תרבות חומרית ( להבדיל מתרבות רוחנית המתבטאת בנתונים חומריים , כגון כנסיות ומנזרים , ( ובוודאי לא תרבות חומרית * המחקר היחיד הנוגע לענייננו הוא מחקרו החלוצי , ללא המשך , של אבל , ראה : ונסן אבל , ירושלים החדשה , עמ' . 973-945 יש להשלימו בפרקים המתייחסים לכנסיות או לאזורים שונים של העיר . יסוד חשוב למחקרו של אבל היה הספר : Vogiie ' , Les egliscs de la Torre _Saiiuc , Paris 1860 m . de . ( repr .: Jerusalem 1973 ) וראה גם בכרך זה . הפרק 'הטופוגראפיה והמימצא הארכיאולוגי ' . ' על השינוי במדיניות הצלבנים לגבי ערים נכבשות ראה : The Settlement or the Latins in ; Jerusalem' , 5 _/?««/« m , XX VII ( 1952 ) , pp . 490-502 J . Prawer , פראוור , מוסדות , עמ' . 100-85
|
|