|
|
עמוד:102
מזכיר את הרמה המוגבהת שעליה עומדת כיפת הסלע . אל רמה זאת עולים , לדבריו , בחמש מערכות מדרגות ( ראה להלן . ( שדרות עמודים מקיפות את שתי חצרות הר הבית , דהיינו , את המשטח הגדול והרמה . ועוד הוא מזכיר את בורות המים ואת צריחי _המואד'נים שהיו על ההר , שנעלמו בחלקם , לדבריו , כשל סיכות שונות . 2 ' 6 מן הראוי לציין את החומה המקיפה את הר הבית , שחלקים ממנה עדיין עמדו מימי הבית השני ; ויליאם מתאר חומה זר כ'בעלת גובה בינוני . ' הוא מזכיר גם קפלות בפינות ההר — כנראה אותן כיפות המוכרות עוד מן התקופה המוסלמית הקדומה ואשר הוסרו , לדבריו , כדי להקים את המבנים החדשים על ההר . " המקור LesSains Pelerinages קורא להר הבית כולו בשם מיתחם , ( Cloistre ) שם שבוודאי יש בו כרי להסביר תיאורים אחרים של ההר . ככניסה להר הבית מהגשר של שער השלשלת דהיום ( רחוב המקדש הצלבני , ( לפני הגשר עצמו , עמדה מצד שמאל כנסיית אגידיוס הקדוש . ( Moustier Saint-Giiies ) כנסייה זו נזכרת אצל La atez כלבד ( פרק יא , ( אך מקור אחר מזכיר תנור בסמיכות לה - " . יש רגליים לסברה שעיטורי שער השלשלת דהיום ( ראה לעיל ) הובאו מחורבות כנסייה זו , שהיתה סמוכה כנראה אל השער ; אמנם ייתכן שחלקים ארכיטקטוניים אלו הובאו ממקורות אחרים , כגון ארמון הטמפלארים על הר הבית או כיוצא בו . " השער השני הנזכר הרבה במקורות הוא שער הרחמים ( הוא שער הזהב . ( התיאור הכללי של הר הבית בדברי ויליאם מצור מזכיר אף הוא את השער ; 'הר הבית נמצא על מישור גבוה ורחב במידת מטחווי קשת ... ואל המרובע הזה נכנסים מצד מערב י יש גם שער בצד צפון , ואחד בצד מזרח הנקרא שער הזהב : 4 " . _' שער הזהב נזכר גם במקורות השונים של התקופה . ( בנימין מטודילה , המזכיר אף הוא את שער הרחמים , אינו מתכוון לשער הקרוי היום בשם זה ( . הנוסע האלמוני מס' מייחס לשער זה חשיבות רבה , בספרו על טקסים הנערכים לידו ביום ראשון של התמרים ובחגים אחרים , אז נפתחות דלתות השער , הנעולות בשאר ימות השנה . 4 | ב מקור אחד מתאר את מקום גידולם של התמרים שבכפותיהם קידמו את פני ישו בכניסתו לעיר — בין כיפת הסלע ושער הרחמים . 24 במקור אחר נזכר הסטיו או הארמון של שלמה — ( Soiomonis regia ) כנראה שדרת עמודים כלשהי על הר הבית : 4 \ 236 כידוע , ארבעת הצריחים המקיפים את ההר היום הם מן התקופה הממלוכית , ולכן איננו יכולים להצביע על מקומם של הצריחים שמתאר ויליאם מצור . 237 לכיפות הקדומות ראד :, בהט , המערך הפיסי , עמ' . 68 ולפרשת הבניות הצלבניות במקום , אלו מהתקופה המוסלמית הקדומה ראה : ואן ברכם , הר הבית , מסי , 152 עמ' , 54-37 ובייחוד עמ' . 38 וכן ראה להלן . 238 רגסטה , מס' : 421 'תנור אגידיוס הקדוש ברחוב המקדש' 239 . ( Furnus sancli Egidii , in vico Templi ) אנלאר , עמ' , 206 מציע בשמו של האב פאבר שהשרידים הצלבניים המשולבים ברהט שער השלשלת הם אשר נלקחו מכנסיית אגידיוס הקדוש . אולי יש עדות לקיומה של כנסייה לו במקום עוד במאה הי"ז : אנלאר , עמ' , 224 מביא את דבריו של האב ז'ק גוז'ון ;( Goujon ) זה ראה בשנת , 1670 לא הרחק מהשער שהראו לו כישער המפואר , ' שרידי כנסייה , שהיתה בנויה מעל למקום בית הסוהר אשר ממנו שוחרר פטרוס על ידי מלאך ( לא ראיתי מקור _זהן ; ואולי דווקא כנסייה זו היא כנסיית אגידיוס הקדוש ? כן ראה לעיל , ליד ציון הערה 87 ואילך , וכן ראה . יעקבי ( לעיל , הערה . ( 88 " ויליאם מצור ח , . 3 ' אצל _תיאודוריך , עמ' . 123 נ 4 נ _^ p 13 . Guidebook to Palesline . PPTSVl , 1894 . p . 21 זה הוא מן המאה הי"ד , שכן משולבים בו קטעים של מחברים אחרים מאותה מאה . י פרטלוס , עמ' . 427 אין לזהות סטיו זה עם הסטיו המזרחי של הר הבית הידוע מימי הבית השני ( ראה : יוסף כן מתתיהו , קדמוניות כ , ; 219 יוחנן י . ( 23-22
|
|