התקופה הצלבנית

עמוד:88

מן הנוסעים הראשונים שהגיעו לירושלים אחרי הכיבוש הצלבני 1102 ) לערך , ( מתאר את כנסיית מרים הלטינית מדרום לכנסיית הקבר , מחוץ לשער — דהיינו , ממש מחוץ למכלול . אף כנסייה זו צמודה לכנסייה אחרת — כנסיית מרים 'הקטנה' — ובה כמה נזירות . קרוב להן בית החולים ובו מנזר יוחנן המטביל . זיוול ף מתאר , כמובן , את המציאות כשטח לפני הבניות הגדולות של הצלבנים . מן התעודות יש רק אחת , משנת , 1174 המסייעת לאיתורן של כנסיות אלו "" . נזכר בה רחוב שעבר משער כנסיית הקבר דרומה , הפריד בין כנסיית מרים הגדולה ובין בית החולים ופנה לעבר רחוב הפטריארך ( ראה להלן דיון ברחוב זה . ( מסתבר , אפוא , כי המקורות הספרותיים והתעודות השונות אינם מאפשרים מיפוי מדויק של מערכת המבנים הצלבניים שעמדה באיזור המוריסתאן , ורק החפירות שנעשו כאן עשויות לסייע בפתרון בעיה זו . רק לגבי בניין אחד יש בידנו תמונה ברורה , והוא כנסיית יוחנן המטביל , המורכבת משתי כנסיות בנויות זו על גבי זו . המאוחרת שבהן היא ככל הנראה צלבנית , והקדומה מן התקופה המוסלמית הקדומה . כנסייה זו כבר נבדקה ונלמדה בעבר , "' והיא עומדת בשלמותה עד היום . עד שנת 1890 עמד איזור המוריסתאן בהריסותיו , אך שיקף את המצב ששרר בתקופה הצלבנית . רק אז החלו בעלי השטח לפרק את המבנים הצלבניים כדי לבנות את המבנים הקיימים שם היום . קונרד שיק ליווה פעולות אלו בצורה עקיבה ביותר — ואף דיווח על מראה עיניו , וכמו כן ביצע חפירות בדיקה בנקודות שונות '" . גם וורן חפר קטעים באיזור זה מטעם הקרן הבריטית . '" על פי מפת המדידה הטובה ביותר של איזור המוריסתאן , המובאת אצל שיק במאמרו המסכם , " אפשר לשחזר את האיזור בתקופה הצלבנית , כדלהלן . רחוב אחד עבר מצפון לדרום . תחילתו כרחוב התמרים , ממערב לכנסיית הגואל דהיום , ומכאן המשיך דרומה . על פי מפת שיק לא הגיע לרחוב דויד , אך על יסוד מעבר מרחוב הפטריארך אל לב המוריסתאן , שנתגלה בבדיקות השונות , והיעדר כל שער גישה מכיוון רחוב דויד , ניתן להניח שפנה מערבה , אל רחוב הפטריארך , בשליש הדרומי של האיזור . הנחה זו תואמת את תיאור התעודה הנ"ל משנת . 1174 הואיל ורחוב זה הפריד בין כנסיית מרים הגדולה ובין בית החולים , מיקומו המדויק נוגע גם בהשערה שהכנסייה הלותראנית דהיום עומדת במקומה של כנסייה זו , אך השערה זו קשה בשל המקורות האחרים . ברם , מן התיאורים של התקופות הקדומות עולה שכנסיית מרים הלטינית היתה דווקא במערבו של המוריסתאן והיתה חלק ממכלול המכנים הקדומים של בית החולים . " שיק קובע שהכנסייה הלותראנית בנויה במקומה על של כנסיית מרים הלטינית , ולא הגדולה , כפי שסברו עד זמנו , אך ללא כל הנמקה . נראה שהסתמך דברי ג'ון מו _^ ךוויל , ( 1322 ) שעל פיהם הכנסייה הצמודה לבית החולים היא אכן הגדולה , והרחוקה יותר היא הלטינית . "' גם תיאוריהם של יוחנן מווירצבורג , פךטלוס La _^ "" תסטה , מס' 516 ( וראה בהערה הקודמת "' . ( ונסךאבל , עמ' : 1899 , pp . 43-45 a . C . Dickie . pefqs . ; 668-646 י הדו'יחות שלו פורסמו ברבעון הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל ; 13 ; p / : , fqs 1 889 . pp . 113-114 ; _1894 , pp . י '" 1900 . p . 142 ; 1901 . pp . 51-52 ; 1902 . pp . 42-56 146-147 : 1895 . pp . 29 , 108 , 248 , 329 : 1899 , p . _וח ךקונדר , עמ' ; 292-288 , 261-254 שם , לוח . L _pei-qs , 1902 , pp . 42-56 4 י" בהט , המערך הפיסי , עמי i 16 . 52-48 ראה ; שיק ( לעיל , הערה , 1901 , ( 132 עמי , 51 ושוב , , 1902 עמי . 47 להסתמכותו על מונדוויל ראה שם , עמי 50 ( כמאמרו משנת , 1894 עמ' , 261 עדיין קרא שיק לכנסייה הלותראנית בשם כנסיית מרים הגדולה ) וכן l . ayard ) . New York 189 H , p . 47 . 1 . Mandevillc . Voyages and Travels ( cd . A . ,

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא