|
|
עמוד:יג
ירושלים בימי הביניים , שהוא פרסום ראשון מסוגו ; הוא מקיף מפות אלו המובאות בצבע ובשלמות , בליווי הסברים המאירים את המסורות ששוקעו בהן על ידי מעצביהן . למפעל הכרתוגראפי הנזכר יש גם עניין אחר , והוא דימויה של ירושלים בעיני הנוצרים במערב אירופה . תמונה זו מעבירה אותנו להיבטים אחרים של המחקר המסכם שלפנינו : האמנות הנוצרית בירושלים וירושלים באמנות הנוצרית , ההיבט הראשון משקף את היצירה האמנותית שנוצרה בתוך העיר בתחומים רבים . ההיבט השני מעביר אותנו מירושלים הנגלית לירושלים של מעלה . בכל הדורות חיתה ירושלים חיים כפולים , אלה שבחומר ואלה שברוח . התקופה הצלבנית היא תקופה מובהקת של פעילות , גם בנגלה וגם בנסתר . הגישות הנוצריות , שלא היו מונוליתיות , זוכות בכרך שלפנינו לתיאור מפורט , העוסק בספיריטואליות בתפיסה הנוצרית של ירושלים . צדדים אחרים של אותו מישור הם ראייתה של ירושלים הן באסלאם , או כיתר דיוק בהקשר של הג'האד המוסלמי , המעלה את ירושלים למעלת קדושה המתבטאת בז'אנר ספרותי של 'שבחי ירושלים ; ' והן ביהדות , שבה מתייחד מקום לירושלים בהקשר התפתחויות חדשות כמיסטיקה של המאה הי"ג . אם ההיסטוריה המדינית יוצרת עימות בין דת לדת — שכן , כך נתפס למעשה העימות בין הצלבנים והעולם המוסלמי — הרי מעמדה של ירושלים בשתי הדתות יוצר עימות אידיאולוגי , אשר השלכות לו לדורות רבים לאחר מכן . כיבוש ירושלים בידיצלאח אלדין ( 1187 ) פתח פרק חדש , אך קצר ימים , בתולדותיה , המתאפיין בניתוק מוחלט של תולדות העיר מן התקופה הקודמת . ניתוק זה נעשה במודע על ידי השליטים החדשים , צלאח אלדין וצאצאיו . העיר חזרה למסגרת קיומה הקודם , משולבת במזרח המוסלמי ומנותקת לחלוטין מן המערב האירופי הנוצרי , שבמסגרתו ביקשו לשלבה שליטיה בתקופה הקודמת . גירוש כל האוכלוסייה הנוצרית המערבית — הפראנקית — כלומר , כל היישוב הצלבני , אנשי כמורה והאוכלוסייה החילונית , רוקן את העיר . צלאח אלדין עודד השתקעות של חכמי דת מוסלמיים ושל אוכלוסייה חילונית י תוך כדי כך בוטל גם האיסור על ישיבת יהודים בעיר , והם חזרו והתיישבו בה ובמהלך פחות מדור אחד יצרו ארבע קהילות : יוצאי המגרב , יוצאי תימן , יוצאי צרפת ונאספים מקצווי ארץ ישראל . באופן מכוון ומוצהר הפכה עכשיו ירושלים לעיר מוסלמית , אולם לא עוד עיר אחת מערי האסלאם , אלא העיר בה"א הידיעה , ששמע כיבושה פשט מחופי האוקיינוס האטלנטי במערב ועד לגבולות פרס והודו במזרח . ירושלים המוסלמית המחישה את נצחונו של מחמד על המשיח הנוצרי .
|
|