|
|
עמוד:10
במאות הי"ד והט"ו ועד סוף המאה הט"ז , למשל , היא הגדולה בערי ארץ ישראל , במאות הי"ז והי"ח היא הופכת לעיירה קטנה ואף יורדת למעמר של כפר נידח . במאה הי"ט היא שבה לממדים של עיר . חומר רב שרד מתקופות הזוהר של צפת , לעומת זאת מועט הוא החומר מתקופות הירידה והשפל . התיאורים המובאים בספר סוקרים את התקופות בהתאם למציאות ששררה בכל תקופה ותקופה . כך , למשל , הורחב הדיבור על ההיבטים השונים של חיי העיר במאות הט"ז והי"ט , ואילו לגבי המאות הי"ז והי"ח , גם המקורות וגם המציאות של אותם זמנים , אינם מאפשרים להתעכב בפירוט על הנעשה בצפת . לכל היותר אפשר לתאר רציפות כלשהי של אירועים , ועל כן נסתפק בתקופות אלה בתיאור כרונולוגי בלבד . עם זאת עדיין נותרים חללים שלגביהם אין בידינו מקורות כלל . דבר זה קורה לעתים דוקא ברגעים הגורליים ביותר בחיי העיר . לדוגמה : עד כה אין בנמצא תיאור מוסמך של כיבושי צפת בידי צבאותיהם של פאחר ארין ושל בן אחיו מולחם במאה הי"ז : גם אין בנמצא תיאור כיבושה של העיר בידי פחה דמשק סולימאן אל עזם בשנת 743 ו ; אפילו על גורל תושביה בימי הכיבוש הצרפתי בשנת 1799 אין המקורות שבידינו מספרים . גם בתחומים רבים אחרים — כלכליים , חברתיים , ארגוניים , תרבותיים — רב הנסתר על הנגלה , לפחות עד למאה הי"ט , ולא כל שכן לגבי התקופה הצלבנית והתקופה הממלוכית , שעל הקורות בהן ידוע לנו מעט מאוד . לגבי תקופות אחרות ניתן לדלות מידע ממקורות שונים . לגבי המאה הט"ז , למשל , אצור מידע רב בספרות השו"ת \ ולגבי סוף המאה הי"ט , עומדים לרשותנו מקורות רבים ומגוונים , אך טרם נעשו בהם עבורות מחקר מסכמות , כפי שכבר נעשה , למשל , לגבי תקופות מסוימות בתולדות ירושלים . במסגרת ספר זה לא היה אפשר להשלים את בל החסר ורב המקום לתוספות ולתיקונים . לכתיבת הספר שימשו שלושת סוגי המקורות המקובלים לגבי תולדות ארץ ישראל בתקופה שבין מסעי הצלב ועד למאה הכ , ' והם : מקורות יהודיים , מקורות מוסלמיים ומקורות נוצריים . המקורות היהודיים נחקרו באופן יסודי יותר מן המקורות המוסלמיים והנוצריים , והודות לכך ניתן היה להשתמש בעבודות רבות וחשובות של חוקרים רבים ( שמותיהם מובאים ברשימת הביבליוגרפיה . ( ביהוד יש להדגיש את חשיבות עבודותיהם של אברהם יערי , מאיר בניהו ודויד תמר , שבזכותם נתאפשרה כתיבת ספר זה . המקורות המוסלמיים עדיין לא נחקרו בהיקף רחב , אך גם כאן נזרק אור על עניננו , בעיקר הודות לעבודותיהם של ברנרד לואיס ואמנון כוהן . בענין המקורות הנוצריים נעשתה עבורה חשובה בירי מיכאל איש שלום , אולם היא הקיפה מספר מוגבל של מקורות . תקותי היא , כי בתחום המקורות הנוצריים מרחיב ומוסיף ספר זה על הידוע עד כה . לצורך זה נעשה שימוש רב במובאות מתוך ספרי מסע נוצריים , בעיקר במקרים שבהם אין בנמצא אותו החומר בתרגום עברי . נמנעתי ככל האפשר משימוש בשפת מחקר מקצועית , וזאת מתוך תקוה שספר זה ימצא דרכו אל קהל הקוראים הרחב . כך , למשל , מוזכרים חכמי צפת בשמותיהם המלאים ולא בראשי תיבות ובכינוייהם בלבד , כמו ר- משה מטראני שכינויו הוא המבי"ט , ר' יוסף קארו המוזכר כמרן . יוצא דופן הוא השימוש בכינוי האר"י , הלא הוא רי יצחק לוריא , הידוע יותר בכינויו מאשר בשמו המלא . מנין השנים נערך לפי ספירת הנוצרים ולא לפי המנץ העברי , וזאת כדי להקל את ההתמצאות הכרונולוגית . במובאות מתוך מקורות עבריים הוחלפו לעתים מלים ארכאיות במלים מודרניות , ובכמה מקרים הוחלפו ראשי תיבות במלים מפורשות , כדי להבהיר את הכתוב . • שאלות ותשובות" — שאלות שהופנו לרבנים ידועי שם , בעניני הלכה , והתשובות שהשיבו אותם רב ; ים .
|
|