|
|
עמוד:613
עיר גדלה ומתפתחת הקדמה . בסיכום ספרנו הראשון על ירושלים העתיקה קבענו מספר תכונות גאוגרפיות שאפיינו חלק זה של העיר . התכונה הראשונה שציינו היתה , שירושלים העתיקה של המאה ה 19 היתה ביסודה עיר היסטורית מזרח תיבונית . כל ההתפתחויות וההתרחשויות הגאוגרפיות שאירעו בחלק זה של העיר במאה ה 9 ו — תוספת מבנים חשובים , כבתי כנסת וישיבות , כנסיות ומנזרים , מסגדים ושווקים , וכן פעילויות דתיות , חברתיות וכלכליות —התרחשו בה במסגרת היותה עיר עתיקה ועל בסיס של שכבות ואתרים היסטוריים . לעומת זאת קמה וצמחה העיר החדשה כולה בשטח שלפני כן לא נמצאו בו אלא אתרים היסטוריים מעטים , ואשר היה בעיקרו ריק ובלתי מבונה . התכונות ההיסטוריות שמנינו בירושלים העתיקה של המאה ה 9 ו , בדבר המשכיותן , שמרנותן והשתמרותן של עובדות ושל תופעות גאוגרפיות מתקופות קודמות , בדרך כלל לא נתקיימו בשטח שמחוץ לחומות , שהרי כאן קמה עיר חרשה . גם בתכונות העיר המזרח תיכונית המוסלמית , שצויינו כאופייניות בדולקן לעיר העתיקה , לא ניתן להבחין כלל בעיר החדשה . בחלק זה לא נבנה בתקופה שבה עוסק ספרנו כל מסגד מרכזי גדול , וגם לא התפתחו שאר מבני הציבור שהיו כה אופייניים לעיר המזרח תיבונית המוסלמית — ה'מדרסה , ' ה'חמאם / ה'חיאך וה'בזאר' ( שוק . ( לעיר החדשה בהחלט לא היה אופי של עיר היסטורית מזרח תיכונית — ולהלן נעמוד על אופיה המיוחד . אך גם הקביעה על דרך השלילה בדבר העדרן של תכונות גאוגרפיות מסויימות בעיר החדשה , מאלה שנמצאו בעיר העתיקה , יש בה כרי לחזק את המסקנה לגבי אופיה השונה והנפרד של העיר החדשה . הדבר הראשון שננסה לעשות כאן בסיכום הוא לעמוד על דרך התפתחותה ועל ק ^ ב התפתחותה של העיר החדשה , שצמחה ועלתה בכוחות עצמה . בשלהי השלטון העות'מאני עלתה עיר זו בשטחה בהרבה על העיר העתיקה , ובאוכלוסייתה השתוותה לעיר העתיקה , שכן בירושלים כולה התגוררו ערב מלחמת העולם הראשונה כ 70 , 000 תושבים , ובמחציתם — כ — 35 , 000 בעיר החדשה . ירושלים החדשה בתקופה העות'מאנית קמה והתפתחה ללא כל תוכנית קבועה מראש . שכונות , מוסרות ובתים רבים בעיר החדשה אמנם תוכננו , אך עד לראשית תקופת המנדט הבריטי לא היתה לעיר בל תוכנית אב . עד לראשית שנות ה 40 של המאה ה 9 ו לא נבנה דבר בשטחה של ירושלים שמחוץ לחומות . העיר כולה היתה כלואה בין החומות ? שעריה היו נסגרים עם ערב ואין יוצא ואין בא . ניצני ההתפתחות הראשונים של העיר החדשה נראו בפרק הזמן שבין ראשית שנות ה 40 לתקופת מלחמת קרים 853 ) ו856- ו , ( וככל שנקפו השנים הלך וגדל ק ^ ב התפתחותה של העיר החדשה . רומה שניתן לקבוע 6 שלבי בנייה עיקריים בהתפתחותה של ירושלים החדשה . א . ניצני הבנייה 840 ) ו855- ו . ( בשנות ה 40 ובמחצית הראשונה של שנות ה 50 החלו מתבצעות מחוץ לחומות ירושלים פעולות , שהיה בהן בדי לרמוז על העומד להתרחש באיזור זה . נזירים עיר חדשה וקצב של תקופה סוף דבר
|
|