|
|
עמוד:14
14 חברים בעל כורחם : רוסיה והיהודים הבוכרים 1800 – 1917 9 פאול גייס הניח שקאופמן, שניחן בחוש פוליטי, מנע הפעלת החגיגות שלהם . לחץ על המוסדות האסלאמיים כיוון שחשש שצעדים מגבילים יתרמו לעליית 10 קאופמן לא מנע את ההוראה בבתי הספר של המוסלמים, אך הצליח יוקרתם . למשוך את האוכלוסייה המקומית לבתי הספר הרוסיים . קשה להגדיר מדיניות זו בתור 'התעלמות' . לא בכדי הציג אותו דוד מקנזי, עם סייגים מסוימים, 11 כמושל קולוניאלי מוצלח . תמיכת הרגיונליסטים ( שהיו הרוב בכל שנות קיומו של החבל ) בקולוניזציה הדרגתית התבטאה באופן מובהק בנושא ההתיישבות . מתוך חשש מתגובה שלילית מצד האכלוסייה המוסלמית המקומית ובשל שינוי האופי החקלאי של החבל, אפילו אנשי מנהל רבים שהשתייכו לצנטרליסטים התנגדו באופן עקבי לתכניות הממשל המרכזי . תכניות אלה, שזכו לתמיכה מצד ניקולאי השני, ואף היו לעתים ביזמתו, היו ליישב בתורכסטן איכרים רוסים רבים . בכך חפץ הממשל להשיג שתי מטרות — לחזק את האוכלוסייה הרוסית בחבל ולפתור את בעיית המחסור באדמה בפלכים המרכזיים של רוסיה . איכרים עניים רבים ואספסוף עירוני פנו לשם מיזמתם כששמעו על אדמות תורכסטן העשירות . דווקא עם התיישבות שרירותית זו נאלצו אנשי המנהל המקומי להתמודד 12 עקב ההתנגדות להתיישבות זו, מספר האיכרים הפרבוסלאבים לעתים קרובות . שעסקו בחקלאות במחוזות פֶרְגָנָה ( анагреФ ) , סיר דריא ( яьрадрыС ) 13 כלומר פחות משני אחוזים מכלל וסַמַרְקַנְד בשנת 1916 לא עלה על ,90,000 האוכלוסייה הכפרית . מתוך חששות דומים אסר קאופמן על פעילות מיסיון 14 יחסו הזהיר של קאופמן למחוזות אלו עולה גם פרבוסלאבית במחוזות אלו . מתוך השוואה למצב בחבל הצפון מערבי, ששם הוא תמך בשנים 1866 – 1867 15 לעומת זאת, בהמרתם בכפייה של עשרות אלפי קתולים לפרבוסלאביות . 9 אמנת מסים ישירים, עמ' 13 . 10 גייס, עמ' 209 – 210 . 11 מקנזי, קאופמן, עמ' 270 – 285 . 12 טן, עמ' 145 – 150 ; בקר, מרכז אסיה, עמ' 245 – 248 ; קגנוביץ', המושבות הצאריות, עמ' 117 – 120 ; ברואר, עמ' 134 – 150 . אולם כשתיאר מקרים אחדים של התנגדות של אנשי המנהל המקומי להתיישבות, לא הבחין ברואר במאבק על שאלת החרמת הקרקעות בין הצנטרליסטים לרגיונליסטים . 13 טן, עמ' 152 . 14 ברואר, עמ' 34 – 35 . 15 קומזולובה, עמ' 188 – 191 . בהקשר זה ראויים לתשומת לב מיוחדת הטיעונים שהעלה
|
|