|
|
עמוד:13
13 בכוחותיה העצמיים 3 המבנה כוללת או של תכנון כולל, כפי שהפכה להיות לאחר הקמת המדינה . הפוליטי שהתפתח בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי בחסותה של הממשלה המקומית ובעידודה אִפשר לעיריות הגדולות להפוך למרכזי כוח מקומיים, לצדם של המרכזים הארציים ( הסוכנות היהודית והוועד הלאומי ) , ולא אחת לתפקד כמשקל נגד מולם . עיריית תל אביב הייתה אז העירייה הגדולה ביותר בארץ ישראל, והארגון היהודי החברתי-אזרחי הגדול והעשיר ביותר ( בשנים מסוימות היו תקציביה גדולים אף מתקציבי התפעול של הסוכנות היהודית ) . לכן העירייה ראתה את עצמה הן כמוקד פוליטי לכוחות האזרחיים המקומיים והן כנושאת באחריות כוללת לרווחתם של התושבים היהודים במרחב הקהילתי העירוני של תל אביב וסביבתה . לתל אביב היה מעמד מיוחד במסגרת השלטון המוניציפלי היא הייתה יישוב עירוני שבשטח השיפוט שלו התגוררו רק יהודים ושהנהלתו הייתה בידי יהודים . מלכתחילה נתפסה העיר תל אביב כמקום שבו יפתחו היהודים חיים אוטונומיים מלאים . ממשלת המנדט והמוסדות הלאומיים ( הסוכנות היהודית והוועד הלאומי ) לא היו שותפים להקמת העיר, לא הייתה להם מדיניות מכוונת לעודד את התפתחותה או לתמוך בה . התרחבות העיר והגידול באוכלוסייתה היו תוצר של יוזמות פרטיות של קבוצות ושל יחידים, והן מומנו באמצעות הון פרטי ; הפיתוח העירוני והשירותים לתושבים מומנו מהכנסות העירייה . מן הבחינות האלה הייתה תל אביב עיר אוטונומית הן בזמן שלטון המנדט והן בתקופת מדינת ישראל הריבונית . בתקופת המנדט, אפוא, התנהלה תל אביב למעשה כ"עיר מדינה" . אמנם העירייה הייתה כפופה להוראותיהן של פקודת העיריות ( 1934 ) , פקודת בניין ערים ( 1936 ) ופקודות אחרות, אולם מידת המעורבות של השלטון המרכזי ושל נציגיו בפעילות המקומית הייתה מוגבלת . בדוח הוועדה המלכותית ( ועדת פיל ) , שסקר את התפתחות תל אביב, צוין שהעיר התפתחה מעבר ליכולתה ; העירייה, מצדה, טענה שהסיוע של השלטון המרכזי אינו מביא בחשבון את התפתחותה של העיר ואת צרכיה, ולכן היא נדרשה לקבל על עצמה תפקידים שאמורים להיות חלק בלתי נפרד מתפקידיו של השלטון המרכזי . בד בבד נאלצה העירייה להפעיל מערכת שירותים עירונית מקיפה שהתבססה על גיוס עצמאי של משאבים, דבר שחיזק את כוחה . המעמד האוטונומי הפורמלי של העירייה התחזק גם בשל היותה של תל אביב המרכז הדמוגרפי, הכלכלי והתרבותי של היישוב היהודי . כ- 30 אחוזים מהאוכלוסייה היהודית התגוררו בתל אביב . ההתפתחות האורבנית המהירה של העיר, הן מהפן הפיזי והן מהפן
|
|