|
|
עמוד:11
הישמה אישית | 11 ממשיך בתכנון הארוחה / המנה, מצטרף להכנה עצמה, לאכילה, ולטיפול בשאריות ( אריזה, אשפה, שטיפת הכלים ) — כפי שהללו באים לידי ביטוי בתוך הקשר תרבותי, חברתי ורגשי . כפי שניתן לראות, אוסף הפעולות שצוינו כאן כולל ממדים טכניים, חושיים, כלכליים, ערכיים, אקולוגיים ופסיכולוגיים . כלומר, כשאנחנו חושבים "בישול" אנו מתכוונים לאוסף של פעולות המכוונות להפיכת חומרי גלם אכילים, או תיאורטיים למזון, והתמרה של חומרי מזון מהסביבה החיצונית אל פנימם הפיזי והרגשי של האדם ומשפחתו . מכאן והלאה, לאורך הספר כולו, נתייחס אל הבישול כפעילות מוכוונת אדם ולא רק מוכוונת משימה . הנקודה הזו דורשת הסבר, שכן יש הרואים בבישול פרקטיקה טכנית בלבד : תהליך שמהותו הפיכת חומרי גלם לאכילים . אבל לא כך הוא, אלא הבישול הינו פעילות מורכבת הנובעת מהאדם, צרכיו, תשוקותיו, סך יכולותיו והווייתו ולא רק מתקיימת כמשימה בפני עצמה . המהות האמיתית שלה מצויה בקשר שבין רצף הפעולות שהוזכר לבין המבשל . המונח "בישול" נמצא בלב ליבה של רשת ההקשרים המרובדת בין האדם לבין הפעולות הללו . נראה אם כן, שאיננו יכולים להסתפק בממד הפונקציונלי של הבישול כפעולה טכנית לסיפוק מזון, שכן בעולם המודרני יכולים רבים לוותר על הפעולה הזו ולהיזון באופן מלא ( ואף איכותי ) גם ללא בישול, בין אם בהיותם בעלי יכולת כלכלית לרכוש מזון מוכן באיכות טובה ובין אם ההיפך הגמור, ואין ביכולתם לקנות דבר פרט לאוכל מתועש ומוכן באיכות ירודה ובמחיר נמוך . בכל זאת, במינונים ואופנים מגוונים ומשתנים, הבישול מספק לאנשים צרכים שאינם תזונתיים גרידא . הגישה המדעית השולטת, הן בעולמות התזונה והן במדעי הרפואה והחברה, נוטה לפרק, להפריד ולתחום תפקודים אנושיים . הבישול הינו אחת הפרקטיקות האחרונות שנותרו בידי האדם המודרני דרכה ניתן לחבר ולמזג באופן יומיומי בין התפקודים, הצרכים ומרחבי הפעילות האנושיים . הכנת ארוחה ביתית היא טבעת הקושרת בין
|
|