|
|
עמוד:10
10 זה בודק . הקורא ימצא בספר דברים מפורשים הרבה יותר, שבאמצעותם הביע ארסמוס את עוינותו כלפי היהודים, אורחותיהם ותכונותיהם, ובהם דברים הנגועים בגזענות בוטה . לא בכדי קבע גדליה סטרומזה, החוקר המובהק של הדתות האברהמיות, כי בהתבוננותם של נוצרים אירופים בדתות אחרות ובמאמיניהן היו מושרשות דעות קדומות ולעיתים קרובות הם גם נלכדו במקסם השווא של האימפריאליזם האירופי . סטרומזה לא כיוון אומנם לארסמוס, אך אבחנתו חלה גם עליו . נסיך ההומניסטים לא הלך שבי אחר מלחמות וכיבושים, אך הפגין שנאת יהודים שהייתה אומנם דתית או תאולוגית ביסודה, אך היו לה גם השתמעויות ומבעים גזעניים בוטים למדי, כפי שספר זה ממחיש . האם להתבטאויותיו האנטישמיות של ארסמוס הייתה השפעה ממשית על התפתחות האנטישמיות המאוחרת, המודרנית ? נסיך ההומניסטים נמנה על מבשרי האנטישמיות הגזענית, ובהתבטאויותיו האנטישמיות יש המשכיות נוצרית-מסורתית, אך גם חדשנות גזענית המוצגת בספר זה . בכך תרם ארסמוס לשבירת הדפוס המסורתי של שנאת היהודים ( הדתית / תאולוגית ) ולדישון הקרקע שתצמיח מאוחר יותר את האנטישמיות מודרנית .
|
|