|
|
עמוד:12
אחרונה למרות שביניש היתה כאמור ראשונה בכמה מובנים חשובים, כשעלה במוחי, סמוך לפרישתה מבית המשפט לגמלאות, שראוי לכתוב ביוגרפיה מקצועית שלה, המניע הראשון שלי היה שיש לכתוב עליה דווקא בתור אחרונה : כשופטת שסגרה מעגל . היא היתה האחרונה בטריוּמווירָט של בני הדור השני של נשיאי העליון, הלא הם מאיר שמגר, אהרן ברק ודורית ביניש . שלושתם, כל אחד מהם לפי אישיותו, בסגנונו ובשיטתו, עיצבו את "בית המשפט החדש", שעשה מהפיכה "אקטיביסטית" ואחריה "חוקתית", ושינה באופן רחב ועמוק את פני בית המשפט העליון ופני המשפט הישראלי גם יחד . כבר אז, עוד לפני שפרשה מבית המשפט, ניתן היה לחוש שיש סכנה של עיוות, שיש גורמים ולחצים 8 במהלךהעתידים לסלף את דמותו של בית המשפט בתקופתם של ברק וביניש . כתיבת הספר נוכחתי בדבר נוסף : דורית ביניש היתה גם גשר בין "בית המשפט החדש" שיצרו שני הנשיאים קודמיה, שמגר וברק, לבין "בית המשפט הישן" של הנשיאים זמורה, אולשן, אגרנט, זוסמן, לנדוי ויצחק כהן . מנהיגות בתקופת משבר לא פחות חשוב משני אלה, דורית ביניש היתה הנשיאה שהנהיגה את בית המשפט העליון בתקופת משבר, בתקופה שבה נוצר לראשונה בתולדותיו איום ברור גם עליו עצמו, גם על חוסנו וגם על מעמדו . בפרט, נוצר איום על מעמד נשיא בית המשפט . עם כל אלה נאלצה הנשיאה דורית ביניש להתמודד ללא הרף במשך חלק גדול של תקופת נשיאותהּ : היא מונתה לבית המשפט העליון ב ‑ ,1995 בתחילת תקופת הנשיאות של אהרן ברק . מעמדו של בית המשפט היה אז איתן ורם, והוא נהנה מסמכות משפטית וציבורית גדולה, יותר מכל מוסד ממלכתי וציבורי אחר בישראל ( למעט צה"ל ) . כבר בתקופתו של ברק התחילו חוגים מסוימים, אמנם בתחילה מצומצמים, לתקוף את בית המשפט . אבל רק בתקופת הנשיאות של ביניש, מאז שנת 2006 עד שנת ,2012 היו מאמצים רצופים ועקביים לערער על סמכות בית המשפט ועל מעמדו . ניסו להחליש אותו ; לחתור תחת עצמאותו, באמצעות התקפות בלתי פוסקות וחסרות לאות : מצד פוליטיקאים ; מצד אנשים וקבוצות בעלי אינטרסים נוספים שבית המשפט עמד להם למכשול, או חששו שכך יהיה ; מצד חוגים הולכים ומתרחבים בציבור, שההסתה השפיעה עליהם ; ומצד כאלה שהחזיקו מלכתחילה בהשקפות מנוגדות 12 הראשונה : הראשונה : דורית ביניש, פרקליטה ‑ שופטת ‑ נשיאה
|
|