|
|
עמוד:12
גלעד שפירא 12 בפרק יב, כפי שהופיע בבראשית רבה, אולם לאכזבתי לא מצאתיו . החלטתי, על בסיס עניינו של הסיפור ( רצונו של האל להחריב את סדום ועמורה ) לדלג לפרק יח, וכשהגעתי לפסוק כה שבו נאמר "חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע וגו׳׳, התגלה הסיפור לעיניי . דמיינתי את האי‑‑נוחות שחש מחבר מדרש הגדול ממיקום הסיפור בבראשית רבה, ואת החלטתו להשיב את הסיפור למקומו לפי הרצף העלילתי במקרא . עניינו הצנוע והנקודתי של התרגיל מיקד אותי באותה שעה בהשוואה בין הנוסחים השונים של הסיפור במרחב שכותרתו הכללית הייתה "ספרות חז״ל", מבלי לתת את הדעת להבדלים בין קובצי המדרשים השונים, ולדידי באותה השעה מדרש הגדול לא היה אמור להיות שונה מבראשית רבה - פה רצף דרשני לפסוקי המקרא לפי סדרם, ופה רצף דרשני לפסוקי המקרא לפי סדרם . אולם כמה עניינים משכו את תשומת ליבי . מיקום הסיפור הותאם להקשר המקראי הרלוונטי, שבו האל משתף את אברהם בתכניתו להחריב את סדום, בניגוד לנוסח בבראשית רבה, ששובץ בהקשר המקראי של הציווי "לך לך" . עוצבה בו סימטריה המבליטה ניגוד עקרוני כגון "מבול של מים אין אתה מביא שמא מבול של אש אתה מביא" באמצעות החזרה על "אתה מביא" לעומת גרסת "בראשית רבה" - "מבול של מים אי אתה מביא אלא מבול של אש" . כמו כן, נוספו הרחבות המדריכות את הקורא בהפקת המשמעות בגוף הפסוק, אף הן בתבנית של ניגוד - "אהבת צדק, אהבת לצדק את בריותי . ותשנא רשע, ששנאת לחייבן", לעומת גרסת "בראשית רבה" המביאה את הפסוק כלשונו - "אהבת צדק ותשנא רשע וגו׳׳ ( תהלים מה, ח ) . מחוץ לגבולותיו של הסיפור בלטו לנגד עיניי מופעים טקסטואליים שאינם שגורים במדרש כפי שהכרתיו - פיוט והקדמה בשערו של מדרש הגדול ופיוטים בשערה של כל פרשה . כל אלה הנכיחו בקדמת הבמה דמות של מחבר המצהיר בגלוי
|
|