|
|
עמוד:14
14 | ניידים ונייחים של דונלד טראמפ יש אגף גלובליסטי של המפלגה הרפובליקנית הדוגל בסחר עולמי חופשי — נושא שהיה בקונצנזוס בין שתי המפלגות עד שטראמפ הופיע בזירה . יתרה מזו, האידיאולוגיה של טראמפ, ה"לאומיות הכלכלית" ( Economic Nationalism ) , אינה בדיוק ימנית . היא מתנגדת לשוק העולמי החופשי ולא מהססת לעשות שימוש במכסים כדי לגונן על משרות ייצור מקומיות מפני תחרות מעבר לים . יוצא שעל אף שאנחנו זקוקים למונחים ימין ושמאל, ועל אף שימין ופטריוטיות חופפים לא-פעם כשם ששמאל וגלובליזם חופפים לא פעם, הרי שזה לא כך בהכרח, לא כך כל הזמן, ולא כך בכל מקום או בכל תחום . ואולי חשוב עוד יותר, חזון הכפר הגלובלי בגלגולו העכשווי לא נולד מתוך השקפת עולם סוציאליסטית . הוא התבסס על תפיסה ניאו-ליברלית ונולד ברגע היסטורי שבו מפלגות שמאליות קיבלו כמה מהנחות היסוד של הימין . הרקע היה ההצלחה הכלכלית של הימין בראשות רונלד רייגן בארצות-הברית ומרגרט תאצ'ר בבריטניה . השמאל למד לקח, הגמיש את עמדותיו והתעדכן . ביל קלינטון לקח את המפלגה הדמוקרטית ימינה, לכיוון המרכז, וכך עשו גם טוני בלייר בבריטניה וגרהרד שרדר בגרמניה . בלייר קרא לזה "הדרך השלישית" . זה היה ניסיון מוצלח למדי לשלב את יתרונות השוק החופשי בייצור העושר, עם רשת ביטחון סבירה של מדיניות רווחה . מאחר שהמלחמה הקרה אך זה הסתיימה והאלטרנטיבה הקומוניסטית ירדה מן הבמה, היה מפתה לחשוב על הניאו- ליברליזם הקלינטוניאני כמבשר של "קץ ההיסטוריה" . הנה נמצא שביל הזהב, הנוסחה האופטימלית המשלבת חירות, צמיחה, ודאגה סבירה לחלשים . החזון אולי אינו דרמטי — זו לא הגאולה הדתית, או האוטופיה הסוציאליסטית — אבל גם לא דרושים לו דם או אש
|
|