|
|
עמוד:12
הקדמה 12 גידולו של שוק הספרים והעיתונים ביידיש פתח אפשרויות חדשות גם בתחום המו"לות . תחרות גוברת בין מוציאים לאור על יכולות הרכישה הדלות של הקונים / הקוראים הפוטנציאליים שינתה את אמות המידה שלפיהן נשקלה כדאיות הדפסתו של פרסום . איכות אומנותית, דיוק מדעי או בהירות הרעיון לא היו עוד בהכרח תנאים מחייבים . המתח בין שליחות חברתית - תרבותית לבין רווח קל ומהיר קיבל ביטוי ברור בהיצע ובביקוש לתכנים חדשים ביידיש, בעיקר בעשור הראשון של המאה העשרים . כאמור, ספריות ציבוריות הן רק אחד הביטויים המשקפים את השינויים שחלו בהרגלי הקריאה של יהודי הקיסרות הרוסית . לא פשוט לבחון ולאפיין נתוני היצע וביקוש של ספרים בקרב קוראים יהודים בתקופה אשר בה כמעט שלא הייתה מודעות לחשיבות איסופם ועיבודם של נתונים סטטיסטיים . חיפוש רסיסי מידע אקראיים בשלל מקורות היה אתגר בפני עצמו, ובסופו של דבר הצטרפו הרסיסים הללו למארג נתונים המאפשר ולוּרק הצצה אל הדינמיקה של היצע וביקוש בספריות היהודיות . בראש ובראשונה משקפים נתונים אלו חלוקה לשונית – לא תמיד ברורה וחד - משמעית – אשר בה מייצגת הרוסית את הלשון שאליה שואפים מבקשי הדעת וההשתלבות . עברית הייתה נחלתם של מלומדים בעלי השקפה לאומית - ציונית, ואילו יידיש, שנדחתה מספריות רבות בכוונה תחילה, ייצגה ציבור הולך וגדל של קוראים ( רבים מהם בקהילות קטנות באופן יחסי ) , שחיפשו קריאה איכותית בלשונם היחידה . פיסות המידע שנאספו מהספריות מלמדות גם על העדפות קריאה בכל הנוגע לסוגות הספרותיות, לסופרים המבוקשים ביותר ולזיקתו של הקורא היהודי לנעשה בשוק הספרים הרוסי . מכלול העניינים הנדונים בספר מצטרף לכדי תמונה של עשייה מגוונת למען לשון יידיש ולמען קוראיה כמטרה וכמענה לעשייה תרבותית בשפות המתחרות : רוסית ועברית . מניעיה של העשייה ביידיש היו בחלקם אידיאולוגיים ובחלקם מסחריים, בהתאם לנסיבות . התוצאה הייתה שוק ספרים תוסס ורב פנים שסיפק תוכני קריאה לכל דורש ( למעט ספרות ילדים, שהתפתחותה הייתה מאוחרת יותר ) בכל רמה וצורה . * חלקי הספר דלהלן משלבים היבטים רלוונטיים של כמה תחומי מחקר הנוגעים להיסטוריה תרבותית במסגרת מובחנת של זמן, מקום וסביבה . חמשת פרקי הספר סוקרים שינויים שחלו במהלך כחמישים שנה בהרגלי הקריאה ( חילונית בעיקרה ) ביידיש של ציבור יהודי מגוון במרחבי תחום המושב, בסמוך לו ובפולין הקונגרסאית .
|
|