|
|
עמוד:9
9 מבוא גם לגבי המסכת כמכלול : על התכנים המרכזיים שמופיעים בה, ועל השיקולים שהנחו את עורכי המסכת בשיבוץ החומר האגדי בתוכה . ה מ תודה ש ל קריאת הסיפורים כמו 'פנים אל פנים', ספר זה עוסק בעיקר בסוג אחד של אגדה — סיפורים מהסוג המכונה לעיתים 'מעשי חכמים' . אמנם חלק מהפרקים עוסקים בקבצי אגדה שמכילים גם סוגים נוספים של אגדה ( כמו מדרשי אגדה על פסוקים ומימרות אגדיות דתיות- רעיוניות ) , ברם רוב הספר עוסק בסיפורי אגדה, ולכן ארחיב מעט על המתודיקה של הפרשנות של סיפורים אלה בספר . שלב ראשון בפרשנות הסיפורים הוא קריאה צמודה ורגישה שלהם, עם תשומת לב הן לתוכן הסיפור והן לצורה שבו הוא 3 שני אלו יחד נכתב, דהיינו לעיצוב הספרותי-אמנותי של הסיפור . בונים את התֵמה או התֵמוֹת בכל סיפור . כפי שעולה מפרשנות רבה 4 העיצוב האמנותי שחז"ל עיצבו את שכבר נכתבה על סיפורי חז"ל, הסיפורים שהם הנחילו לנו הוא מתוחכם ומשוכלל, והוא מזמין קריאה שקשובה לניואנסים השונים ולרבדי המשמעות השונים, הגלויים והסמויים, שטבועים בהם . מהעיצוב האמנותי המפותח של הסיפורים, ומהאופנים המגוונים שאותו סיפור מופיע במקורות שונים, אפשר להסיק כי מגמתם של חז"ל בסיפורים האלה לא הייתה לתת תיעוד היסטורי מדויק של המציאות, אלא לתת ביטוי להשקפות הדתיות והחינוכיות שלהם, ואולי, באופן יותר ראשוני, להביע את הדרך שבה התבוננו על המציאות . במובן הזה אפשר להתייחס אל סיפורי חז"ל כאל אמנות . והרי ממאפייניה המרכזיים 3 על האיכויות הספרותיות של סיפורי האגדה בחז"ל כבר עמדתי באריכות במבוא ובכמה מהפרקים של הספר הקודם . 4 בייחוד החל ממחקריהם של פרופ' יונה פרנקל ז"ל וממשיכיו . את גישתו של פרנקל לסיפור האגדה ראו בספריו השונים, ובייחוד פרנקל, סיפור האגדה . על החלפת הגישה ההיסטורית לסיפורי חז"ל בגישה הספרותית-אמנותית ראו בפירוט אצל רובנשטיין, סיפורים תלמודיים, עמ' 3 - 10 .
|
|