|
|
עמוד:13
13 היא אינסופית הרי היא חייבת להימצא בכל מקום, כולל בחלל הפנוי . אם כן, קיים כאן מצב שהחלל הוא פנוי ובלתי פנוי בו-זמנית, ולכן מדובר בפרדוקס . המכניקה הקוונטית מלמדת אותנו כי קיימים יחסי גומלין בין שני חלקיקים אשר אין ביניהם קשר פיזי . גם כשהם נמצאים במרחק עצום זה מזה — תופעה המוכרת בשם : ״השפעות אי-לוקליות״ ( לא מקומיות ) . המידע עובר מחלקיק אחד למשנהו מבלי לעשות את הדרך שביניהם, במילים אחרות, חלקיק אחד ״יודע״ בזמן אמיתי מה קורה עם החלקיק השני ; למעבר המידע הזה ישנה משמעות לגבי התודעה האנושית . רבי נחמן מצביע על שלוש צורות התייחסות לפרדוקס החלל הפנוי : התייחסות ראשונה היא זו של הפילוסופים, אשר להם הוא קורא ״חוכמות חיצוניות״ — אלה טוענים כי מדובר באבסורד, וכי הדבר בלתי אפשרי ; דקארט, למשל, היה אומר שהדבר משולל כל היגיון, שהרי החלל חייב להיות אחת מהשתיים : פנוי או לא פנוי . התייחסות שנייה מגיעה מצד פילוסופיות או חוכמות חיצוניות שיטענו : אפשר שהפרדוקס מתקיים, אך נתחיל להאמין בכך לכשנקבל הוכחה . התייחסות שלישית היא של קבוצה הנקראת ״עם ישראל״ . אלה מדלגים על הפרדוקס במקום לשקוע בו ולכן הם נקראים העם העברי : אברהם נקרא עברי כי הוא עובר מעבר לפרדוקס . אנשי עם ישראל אומרים : אנו יודעים שהדבר נכון, אין לנו הוכחה לכך, אך ההוכחה תופיע ״לעתיד לבוא״ . בהמשך הטקסט רבי נחמן מוביל אותנו לכיוון אחר לגמרי, ואומר : כששני תלמידי חכמים מתווכחים זה עם זה ושרויים במחלוקת, כל אחד מהם מושך לכיוונו תוך כדי ציטוט פסוקים שונים והצגת מכלול הטיעונים, המובילים בסופו של דבר לכך שנוצרת מחלוקת, אשר היא בבחינת בריאת עולם . רבי נחמן מקשר זאת לעולמנו ואומר כי בריאת העולם מצויה בחלל שנוצר בין שני החכמים, כלומר במחלוקת עצמה . בהמשך הוא אומר :
|
|