|
|
עמוד:12
קרן צדפי 12 אני רואה שאתה רוצה להוציא לאור כתב‑עת מאויר היתולי מתוחכם [ רַאקִיַה ] . והעם במצרים לא מכיר את האמנות הזאת . [ . . . ] והציורים האלה מחייבים התבוננות שאין דומה לה . הינך יודע שאני הראשון שיצר את הציורים הפוליטיים ההומוריסטיים בעיתונות הערבית . ואגלה לך כיצד לרשום את הצורה המעוותת . השיעור שלי יהיה מעין סקירה של אמנות זו, ואני מבקש ממך להיות מודע לכך שמה שאני מעניק לך הוא זכות יתר מבוקשת ובעלת חשיבות . 4 חלקו העיקרי של המאמר הוקדש לניסיון להסביר את הלוגיקה של "הציורים הפוליטיים ההומוריסטיים" ( צֻוַר סִיַאסִיָה פֻכַּאהִיָה ) , כפי שהקריקטורות מכונות על ידי הכותב . מאפייני הסוגה, "העיוות המכוון, ההפרזה והשינויים במראה ובתווי הפנים של הדמויות", מבוארים כמי שנועדו לשקף לקורא את אופיים של המיוצגים בציור ולהעיד על רגשותיהם . זאת, בהתאמה למטרות "העיתונות הפוליטית המאוירת", המוגדרות על ידי הכותב כ"הולכת השולל [ תַלְבִּיס ] , ההסוואה [ תַעְמִיַה ] , ההדמיה [ אִדְעַ'אם ] ואי‑‑הבהירות [ אִבְּהַאם ] " . על בסיס התובנה הזאת, הוא מוסיף, אין כל טעם לנסות ולהסביר את הציור הפוליטי ההומוריסטי, היות שההסבר חוטא למטרות הסוגה העיתונאית הזאת . אם יש מי שימצא את הציורים שעתידים להתפרסם ב חא, חא, חא מכוערים או מטרידים, מתריע הכותב, אין כל טעם לכעוס בגינם, ויש לראות במאיירים שלהם משוגעים "השקועים עמוק בשיגעונם", "העולצים ושמחים" למראה אלו הנעלבים מהם . מטרת פרסום המאמר הייתה לתווך לקוראי כתב‑‑העת החדש את חשיבותה של הקריקטורה לתרבות הפוליטית במצרים, לאור העובדה שהסוגה האמנותית‑‑העיתונאית הזאת לא הייתה מוכרת למִצְרִים, ולכאורה "הגיחה לעולם" עם 5 הפרסום של חא, חא, חא . אכן, בראשית המאה ה‑‑ 20 עשתה הסוגה של הקריקטורה העיתונאית ( הפוליטית והחברתית ) את צעדיה הראשונים בתרבות
|
|