|
|
עמוד:11
11 עלילות נחשבות היום כעלילות שווא המכוונות להרדמת חזון ביקורתי . סוציולוגים וכלכלנים יבקשו למצוא גורמים לתופעות המנותקות מסיפור דרך חייהם של יחידים או קבוצות . הם יבחנו תנועות של סחורות, אוצרות טבע והון ומערכות מדיניות גדולות, חיידקים, תותחים, ביורוקרטיות ובורסות . איני כופר בכל אלה ובתנאי שבסופו של דבר הם ישמשו אותנו לגילויים אנושיים ולא כאמצעים להסתרתם . על כן לא היססתי להביא לכאן סיפורי עלילה, בשורה וברית אך לאו דווקא כעדויות לניצחון . לא הבאתי את הדברים כמעשה כפירה בעניינם של אנשי מדעי החברה והכלכלה, האיסטרטגים והמשוררים המבקשים למרוד בהם . ספר זה הוא המשך של ״כאן על פני אדמה" ( הוצאת הקיבוץ המאוחד 1981 ) , שעשיתי זה מכבר עם תאיר זבולון וחנינא פורת . בספר שזרנו מסמכים, צילומים, זיכרונות, מכתבים וקטעי ספרות המתארים את ראשית התנועה הקיבוצית עד 1939 . ספר שכתבתי-ערכתי על גוש של קיבוצים, קיבוצי איחוד הקבוצות והקיבוצים, מתחיל ב- 1949 ונמשך עד 1980 . למרות שאיננו מקיף את כל התנועה הקיבוצית הוא מהווה השלמה להיסטוריה של הקיבוץ עד שנות השמונים של המאה העשרים . ספר זה הוא האחרון בסדרה . כמו הקודמים לו במרכזו מסמכים, זיכרונות צילומים ומכתבים מהתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה ועד 1954 . התקופה שלפנינו היא תקופת הסער והפרץ של התנועה הקיבוצית, בה קמו רוב הקיבוצים הידועים לנו היום . זו תקופה קצרה יחסית בה זכתה התנועה למלוא ההכרה וניתנו לה תפקידים רבים בעשייה הציונית המלאה דילמות, יצירה וכישלונות . מדוע תחמתי את הזמן בו יעסוק הספר בשנת 1954 ולא ב- 1948 ? אמנם מדינת ישראל קמה ב- 1948 אך זוהי קביעה שמתעלמת מן העובדה שב- 1948 החברה הישראלית איננה עדיין אפילו הגרעין לחברה הישראלית שתקום . אין היא אלא כחמישה אחוז של העם היהודי . אין המדינה כוללת את כלל הקהילות היהודיות שעלייתן אחרי קום המדינה ייסדה את הגרעין לחברה הישראלית שתקום . ההיסטוריוגרפיה הציונית לא קבעה את תחנותיה לפי אירועים פוליטיים או צבאיים . היא לא קבעה את תודעתה ההיסטורית על פי הפוגרומים או המלחמה אלא על פי
|
|