|
|
עמוד:9
פתח דבר : מי צריך סובייקטיביות ? | 9 לפיכך ינותחו כאן המאפיינים הייחודיים של ידע אלגוריתמי ויחודדו ההבדלים בינו לבין הידע הביקורתי שצמח עם המודרניות . ניתוח התפקיד שאלגוריתמים ממלאים בכינון ידע בעת הנוכחית גם מזמֵּן דיון בהשלכות הפוליטיות של צמיחת האלגוריתמים ושל חתירתם תחת הסובייקטיביות . ידע ביקורתי וצמיחתה של סובייקטיביות בוגרת ומלאה הם פרויקט פוליטי, פנטזיה — אולי הפנטזיה בהא הידיעה — של הנאורות . עצם השאיפה האנושית לסובייקטיביות בוגרת ומלאה, גם אם אינה באה לידי מימוש מלא, נושאת בחובה משמעויות חברתיות, תרבותיות ופוליטיות עמוקות . מאחר שידע ביקורתי מותנה בסובייקט המכיר את עצמו, סובייקטיביות הניחה מניה וביה גם סוכנות פוליטית ונתנה לה לגיטימציה . וכך, סובייקט, אדם "בוגר", כמימרתו המפורסמת של קאנט, יכול היה להוציא אל הפועל את הרצון החופשי שלו . סובייקטיביות, חרף היותה מהות מדומיינת ולא מציאות נתונה, עומדת ביסוד מרבית המוסדות המרכזיים של המודרניות . בתחום הפוליטי, הסובייקט הוא אשר בוחר את נציגיו הפועלים למען האינטרסים שלו ; בשוק החופשי, הסובייקט הוא שבוחר אילו מוצרים לרכוש ועל אילו חוזים לחתום ; בתחומי המדע והדעת, הסובייקט הוא זה שבכוחו לייצר ידע אובייקטיבי ולהוציא אל הפועל שיפוט אסתטי אותנטי ; בתחומי החוק, הסובייקט הוא שנושא באחריות משפטית לפעולותיו ; אפילו בתחום הפרטי של יחסים בין-אישיים, הסובייקט הוא שבוחר עם מי להתחתן, או אם להתחתן כלל . סובייקטיביות, אם תרצו, היא מאבני הראשה של המודרניות . ואת יסודות הסובייקטיביות מערערים כעת אלגוריתמים . ספר זה הוא דין וחשבון על האופן שבו אלגוריתמים מתפקדים כמכשירים של ידע — על סוג הידע החדש שהם מייצרים, על האופן שבו הידע הזה נתפס בחברה, ועל השלכותיו החברתיות .
|
|