|
|
עמוד:15
15 הקדמה עכשוויים, והסתמכות על הבנה זו תסייע להם להיערך לקראת שינויים צפויים בהתנהלות של משקי הבית החרדיים וגם למצוא פתרונות לאתגרים . בפרק א אנו ממפים את מקורות ההכנסה וסעיפי ההוצאה השוטפים של משקי הבית החרדיים ומאתרים את השינויים שחלו בהם בשנים שלפני הקורונה . בפרק זה אפשר לראות עלייה ברורה בהכנסות של משקי הבית החרדיים בשנים 2014 – ,2019 וגם עלייה בהוצאות . בשנים אלו, כבעבר, ההוצאות של משקי הבית החרדיים גבוהות בהרבה מן ההכנסות המדווחות . בפרק ב אנו מתמקדים בהתנהלות הכלכלית ארוכת הטווח של משקי הבית החרדיים — חיסכון, השקעה, רכישת דירות, קשיים כלכליים ופערים בין הכנסות להוצאות — ומתארים עלייה בהיקף המשכנתאות, בגובהן ובמעבר מן ההורים לזוגות הצעירים בנטל התשלום עליהן . פרק ג מוקדש להסבר הפער בין הכנסות להוצאות של משקי הבית החרדיים — הגיל הצעיר של משקי הבית והכנסות לא מדווחות של גברים חרדים — וגם עוסק במנגנון פיננסי ייחודי למגזר החרדי, הגמ"חים ( מוסדות לגמילות חסדים ) , המספקים למשקי בית חרדיים פיקדונות והלוואות בלא ריבית . אנו מצביעים על שינוי בפעילות הגמ"חים עקב גודלם ובשל היערכותם להגברת הרגולציה הממשלתית . בפרק ד אנו דנים באופן שבו השפיע משבר הקורונה על ההכנסות וההוצאות של משקי הבית החרדיים ובאופן שבו היציאה מן המשבר תשפיע עליהן . הממצאים מעידים על כך שבשנה הראשונה של משבר הקורונה ההכנסה נטו ורמת החיים של משקי הבית החרדיים כמעט שלא נפגעו, כתוצאה מתמיכת המדינה . עם זאת, בתקופה זו נפגעה ככל הנראה איתנותם הפיננסית של משקי הבית החרדיים, והיציאה מהמשבר עלולה להיות קשה עבורם יותר ממשקי בית לא- חרדיים . לנוכח המידע שהצטבר במחקר ותואר בפרקים הקודמים פרק ה בוחן את ההתפתחויות שחלו בתחום המדיניות הציבורית ביחס לחרדים בעקבות פעילות ממשלת ישראל ה- 36 ( בנט- לפיד ) , שאין בה נציגות חרדית : עד כמה החלטות של ממשלה זו צפויות להשפיע על ההתנהלות של משקי הבית החרדיים, בייחוד הצעירים שבהם, הן ביכולת החוקית לצאת לעבודה ( הורדת גיל הפטור מגיוס ) והן באילוץ לצאת לעבוד ( ביטול הסבסוד במעונות היום לאברכים ) . הפרק מציע גם קווי מתאר של המלצות מדיניות לשיפור מצבם של משקי הבית החרדיים .
|
|