|
|
עמוד:10
10 גבולות – פרקים באסתטיקה ציונית דתית בתשובה . אולם לא הייתה מסורת כלשהי של אמנות דתית לאומית . ובוודאי הדברים יפים לתחומים כמו מחול, מוסיקה אמנותית ומוסיקת רוק . במקביל התחוללה תופעה חברתית ופוליטית שבה הנציגות האלקטורלית של הציונות הדתית ביקשה לפרוץ קדימה ולהשפיע על החברה הישראלית באמצעות פתיחות, דהיינו הכלה של נציגים מזרמים שונים, כולל חילונים . בראשיתו היה "הבית היהודי" שהחליף את המפד"ל מבטיח, והייצוג האלקטורלי שלו הפיח תקוות להשבת המפלגה הציונית הדתית לימי הזוהר שלה ; מה עוד שהדגם של מפלגת סיעות כפי שהיה במפד"ל לא נשנה בישות החדשה . אולם הנוסחה לא עמדה לאורך זמן, וההתחדשות התגלתה כארעית . ציינתי התרחשות זו כדי להבהיר שההתחדשות האסתטית באה במקביל לניסיונות להתחדשות פוליטית, אך זו לא האריכה ימים . * בחיבור זה אני מתחקה אחר תחנות בהתפתחות האסתטיקה בציונות הדתית, ובמיוחד בספרות ובהגות האסתטית . ניתוח יצירות ספרותיות משמש אבן דרך להבנת ההגות האסתטית בציונות הדתית . לא מעט דיונים בטיפוסים החברתיים והיצירתיים שהעמידה התנועה נמצאים בספר . וזה מבנהו : השער הראשון עוסק בזיקותיה הרעיוניות של הציונות הדתית הקלסית ליצירתיות האסתטית . הפרק הראשון עוקב אחר התגבשות רעיונות אסתטיים בהגות הציונית הדתית מראשיתה ועד לשנות השבעים של המאה שעברה . אני דן בו בהגותם של ר' בנימין ( יהושע רדלר-פלדמן ) , הרמן שטרוק, ישעיהו אביעד ( וולפסברג ) , נחמיה עמינוח ומשה שוורץ . פרק זה מציין את הזרימה של ההגות האסתטית בציונות הדתית . הפרק השני מוקדש להגותה האסתטית של דמות מרכזית בחינוך הדתי הלאומי בתקופת היישוב, ר' אליעזר מאיר ( רא"מ ) ליפשיץ . הדיון מאפשר לא רק לעקוב אחר התגבשות דעותיו של ליפשיץ בתחום האסתטי, אלא גם לבחון את השלכותיהן החינוכיות . הפרק השלישי עוקב אחר דגמים ודפוסים שהופיעו בכתיבה הפרוזאית והפיליטונית ובסוגת הרומן, שהתפתחה בציונות הדתית בשנים האחרונות . בפרק זה מתוודע הקורא לניסיונות ספרותיים של כותבים ציונים דתיים משני צידי המתרס, הכתיבה המושרשת בחרד"ליות מחד גיסא והכתיבה המבטאת את קווי האפיון של ה"לייט" מאידך גיסא . דיון זה חותם את השער הראשון . השער השני מציע עיון בסוגיות ביצירתיות הלירית והפואטית שהופיעה בציונות הדתית ובסביבותיה בעשורים האחרונים . במידה רבה ניתן לראות את השער הראשון כתשתית וכהכנה לפרץ היצירתי המתואר בשער השני . הפרק הרביעי עוסק ביצירה השירית החדשה, והוא מתמקד בשיר שחיבר משורר מחוג "משיב הרוח" . באמצעות ניתוח השיר אני מבקש לעמוד על מגמות תאו-פואטיות
|
|