פרשנות הפשט בשלהי ימי הביניים

עמוד:12

פ י ר ו ש 'מ דרש ח כ מ י ם' ע ל ה תור ה [ 12 ] קבליים שקדמו להם, אבל עם זאת רעיונות ומושגים קבליים תפסו מקום הולך וגדל בדרשות ובפרשנות שנועדו לכלל הציבור . לאחר גירוש ספרד ובמהלך המאה השש 18 עשרה העמיקה הקבלה לחדור את קהל הלומדים והתבססה יותר ויותר בציבור הרחב . ההדפסה המסיבית של ספרי קבלה, ובראשם הזוהר, באיטליה באמצע המאה השש 19 עשרה מעידה על השינוי המשמעותי במעמדה באותה תקופה . על אף ההבדלים היסודיים ביניהן היו לקבלה ולפילוסופיה לא מעט נקודות השקה 20 חלק מפרשני ומגמות משותפות שאפשרו להוגים ולפרשנים לאחוז בשתיהן גם יחד . המקרא שהיו בעלי אוריינטציה פילוסופית, שילבו בפירושי התורה שלהם רעיונות 21 חיבוריהם מלמדים גם על ציבור לומדים רחב בתקופה זו והלכי רוח שיסודם בקבלה . 22 שמושגי הפילוסופיה והקבלה התאימו לצרכיו ולהשכלתו . הפרשנות הדרשנית לתורה השתלבה היטב במגמה של הרחבת פרשנות הפשט 23 הדרשנים שפנו אל הקהל הרחב באמצעות הדרושים לעבר תחומים עיוניים והגותיים . לפרשות השבוע שילבו בדרשותיהם עיונים בפשוטו של מקרא ודיונים בפירושיהם של פרשני הפשט . חוג הפרשנים שהתפתח במאה השש עשרה בסלוניקי סביב דמותו של ר' יוסף טאיטצאק ראה עצמו מחויב לפשט על פי חוקי הלשון והתחביר, והִרבה 18 פירוש 'צרור המור' על התורה מאת המקובל ר' אברהם סבע, ממגורשי פורטוגל, משלב פירושי פשט עם רעיונות מתורת הקבלה בדרך של דרשנות קבלית, ופונה לקהל הרחב על מנת לתת מענה רלוונטי לשאלות הדור . ראו גרוס, סבע, עמ' 42 - 48 ; הנ"ל, המגורש, עמ' רה - רכד ; מנור, סבע, עמ' 317 - 338 . תופעה מקבילה אך פחות אינטנסיבית אפשר לראות בדרשותיו ובפירושיו של ר' יצחק קארו שמצטט הרבה מספר הזוהר ומשאר ספרי המקובלים שרווחו בדורו . ראו רגב, קארו, עמ' 28 - 32 . 19 פירושי התורה של ר"מ רקנטי ור"א סבע נדפסו בשנת 1523 וספרי הזוהר נדפסו ( לאחר פולמוס חריף ) בשנות החמישים של אותה מאה . בעקבותיהם נדפסו גם ספרי יסוד נוספים כמו תיקוני זוהר, ספר יצירה וכד' . ראו בונפיל, רבנות, עמ' 181 - 186 ; תשבי, הפולמוס, עמ' 179 - 182 ; אידל, קבלה, עמ' 268 . 20 ראו סיראט, הגות, עמ' 427 , ועמ' 443 - 445 ; רגב, המחשבה, עמ' 155 - 189 . 21 על יסודות קבליים בפירושי ר"י ערמה, ראו הלר-וילנסקי, עמ' 45 - 48 ; על אלה שבפירושי ר"י יעבץ ראו נגאל, דעותיו, עמ' 283 - 286 ; על השפעת הקבלה בפירוש ר"ע ספורנו, ראו גוטליב, מבוא, עמ' 50 - 51 . 22 תירוש-רוטשילד, תפיסת התורה, עמ' 94 - 95 , מתארת כך את המצב באיטליה במעבר מן המאה החמש עשרה למאה השש עשרה ( ראו שם בהערה 2 סקירה תמציתית של המחקר בנושא ) , תוך שהיא מצביעה על קשת רחבה של הוגים שממזגים יסודות פילוסופיים עם יסודות מהקבלה . ראו עוד בונפיל, הרבנות, עמ' 188 - 189 . 23 דרשות הר"ן שעוסקות בנושאים תיאולוגיים ודרשות ר"י אבן שועיב שנכתבו על סדר פרשות השבוע מדגימות שני סוגים של כתיבת דרשות במאה הארבע עשרה . שני החיבורים זכו לפופולאריות גדולה והשפיעו רבות על הפרשנות הדרשנית שנוצרה אחריהן . הורוביץ, דרשנים, עמ' 313 - 318 , השווה בסוף דבריו בין שני החיבורים .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא