בעיר ההרגה, עכשיו הקדמה

עמוד:10

10 הקדמה המשותפת הזו ללשון ולמושגים של החשיבה הפרשנית – הביקורתית בת זמננו היא המכנה המשותף לקובץ בכללותו . אין זה מכנה משותף המוליך בהכרח למסקנות משותפות . למעשה, הוא אינו נובע אפילו מהנחות יסוד אידיאולוגיות משותפות . מודל המחשבה הפוסט – ציוני המשמש ביסוד מאמרו של חנן חבר איננו בהכרח זה שעליו נסמכים שני המאמרים האחרים, אף שגם הם עוסקים בביקורת המחשבה הציונית כפי שהתגלתה ב"בעיר ההרגה" או כפי שהושפעה וניזונה מהפואמה של ביאליק . המשותף למאמרי הקובץ מתגלם לא באיזו משנה סדורה שמציעים המאמרים, אלא בנכונות המשותפת לכותביהם לגשת להערכה מחדש ביקורתית של יצירה שהיא מנכסי התרבות הפעילים והחשובים ביותר שלנו . המחברים מקווים שההארות שהם מפתחים במאמריהם יביאו להתעוררות מחודשת של דיון במשמעותה ובערכה של הפואמה, שאולי יתפתח גם לפולמוס, שרוחותיו תגרופנה את המים השקטים מדי של הדיון בה כמו גם בטקסטים מכוננים אחרים של הספרות והתרבות העברית . לשלושת המאמרים המהווים את עיקר הקובץ ראינו צורך להוסיף שלושה נספחים . בראשון — צילום הטקסט של "בעיר ההרגה" כפי שנדפס לראשונה בכסלו תרס"ד במאסף הזמן ) ספר שלישי ( תחת הכותרת "משא נמירוב" ) על פי הצעת הצנזור, לשם טשטוש התוכן האקטואלי של הדברים ( . כאן יפגוש הקורא את הנוסח המצונזר והמקוטע – כלשהו, שהוגש לקוראיה הראשונים של הפואמה והלם בהם בעוצמה חסרת תקדים למרות הצנזורה . תקוותנו היא שהעתקת הנוסח הזה כנתינתו תטעים את הקורא טעם כלשהו של ראשוניות שנתקהה בהכרח על ידי הפגישות המרובות עם הפואמה בנוסחה הקאנוני המופיע בכל מהדורות כתביו של המשורר, החל בזו של שנת תרפ"ג . אשר להבדלים בין נוסח זה לבין הנוסח הקאנוני, הקורא המעוניין יעמוד עליהם ללא קושי על ידי השוואת השיר לזה שבכל ספר שירי ביאליק המצוי תחת ידו . מי שמעוניין במעקב מדוקדק אחר שינויים אלה, יוכל להסתייע במהדורה האקדמית של שירי ביאליק, שבה כלולה הפואמה בכרך שירים תרנ"ט - תרצ"ד ) בעריכת דן מירון, עוזי שביט, שמואל טרטנר, זיוה שמיר, רות שנפלד, הוצאות דביר ומכון כץ לחקר הספרות העברית של אוניברסיטת תל אביב, תל אביב, תש"ן, עמ' 161 - 174 ( . בנספח השני כלול תרגום לעברית של השיר "אין שחיטה שטאָט" ) בעיר השחיטה ( , שהוא עיבוד יידי שעיבד ביאליק עצמו את "בעיר ההרגה" יותר משנתיים לאחר פרסום המקור העברי על מנת לכנסו בחוברת שיריו היידית פון צער און צאָרן ) 1906 ( . ההבדלים בין "בעיר ההרגה" ל"בעיר השחיטה", אף על פי שרובם אינם נגלים לעין הסוקרת במבט ראשון, הם עמוקים ורבי – משמעות . העיקריים שבהם נידונים במאמרי הכלול בספר זה . על אחרים יעמוד הקורא בעצמו . אין ספק שיש מקום למחקר השוואתי מדוקדק של שני הנוסחים ביחסם זה לזה . עם זאת העיון בתרגום המילולי כמעט של השיר היידי — גם ללא מחקר מלווה כזה — יגלה לקורא כיצד קרא ביאליק עצמו את שירו שנתיים לאחר שנכתב ולאחר שפוגרום קישינוב נעשה למין "אובֶרטורה" לפוגרומים הנרחבים בהרבה שאירעו בשנת 1905 . הקורא יוכל "לבקר" ) גם מלשון

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר