|
|
עמוד:14
ר ה ן ה ס ע מ 4 1 מוגבלים על ידי המוות , הידע על ידי הבורות , וכן הלאה . ההלכה מספקת את האמצעים המאפשרים להתמודד עם משבר זה , והיא דוגלת בהעלאת התחושות כול , כזו - המנוגדות והסותרות אל מישור של חוויית חיים דיאלקטית כוללת ת האדם והן במגבלותיו . בהעמדת רגשותיו של האדם לבחינה המודה הן בגדול הגוררת בעקבותיה הן יכולת לוותר - ביקורתית לאורה של החוויה הדיאלקטית להים לבדו - על יתרונות הנראים לעין והן הכרת תלותו המוחלטת של היחיד בא ניתן להימנע מן החרדה הנוירוטית שהיא כה אופיינית לאדם המודרני . הרב - התפרסם בזכות גישותיו הדיאלקטיות , ומסה זו , ביחד עם הבאה אחריה , מאפשרות מבט חטוף ונחוץ ביותר אל משמעותה של הדיאלקטיקה ואל הסיבה שבגללה הוא העניק לה מקום כה מרכזי בהגותו . היהדות , אומר הרב , מניחה כמובן מאליו כי האדם יכול לשלוט בעולמו שות " מספקת את הרקע הפילוסופי לרעיון זה . הרגשי . המסה " תיאוריה של רג אישיותו של האדם איננה רק אוסף של מצבי רוח חולפים ; היא יכולה להיות בעלת עומק , אחדות ויציבות . האדם ישיג כל זאת אם יתן דרך קבע את דעתו על החוויה הדיאלקטית של החיים ) כפי שזו הוצגה במסה הקודמת ( , מודעות נאמנות . האדם יכול לעצב את תגובותיו הרגשיות שההלכה מטפחת אותה ב על פי ערכיו , אם יתמיד לשמור על יחס ביקורתי כלפיהן ואם ישלב אותן בתוך נקודת מבט רחבה יותר . פרשנות ביקורתית זו של הרגשות גם מולידה תגובות מורכבות יותר , הן במה שנוגע להיקף הרגשות והן במה שנוגע נה , נקודת המבט הדיאלקטית הופכת את הרגשות הממדיות שלהם . ואחרו - לרב למוסריים יותר , כאשר היא מסייעת להם לצאת מתוך הקונכייה האנוכית והעסוקה בעצמה שבה הם שרויים , לגלות את " האחר " ולטפח קיום מועצם : חסד . אף שמסה זו וקודמתה כוללות כמה קטעים של ניתוח פילוסופי מרוכז , סיכולוגיות חדות , המגלות עומקים חדשים של מתנוצצות בהן גם תובנות פ משמעות במקורות יהודיים רבים . על אף התמקדותו בייסורים , במשבר ובייעודו הטראגי של האדם , חזונו של הרב סולוביצ ' יק איננו חזון פסימי . הוא יוצא מתוך נקודת מבט החשה בערכו ר , רק של כל אדם ובמשמעות שבחייו ואף מאשרת אותם . לאמיתו של דב
|
|