|
|
עמוד:9
פתיחה 9 הבנה זו עוררה בי סקרנות לגבי תגובתם של פסיכולוגים שיתוודעו ליצירתו . שנים רבות עסקתי בהכשרה של פסיכולוגים, בהוראה ובהדרכה . בתפקידים שמילאתי — כמרכז ההוראה בתוכנית לפסיכותרפיה בחיפה ובהמשך כמייסד ומנהל של התחנה הקלינית לטיפול בסטודנטים באוניברסיטת חיפה — נדרשתי פעמים רבות לבחור טקסטים תיאורטיים שיתרמו לעוסקים במקצוע המיוחד שבמרכזו הטיפול בנפש האדם . תהיתי אילו תגובות יעורר המפגש של מטפלים עם חומרים שאינם מהתחום המקצועי, כמו התיאטרון הנועז והחדשני של לוין, שבו ראיתי יוצר החותר להגיע אל המרכיבים הגולמיים של הקיום האנושי . תחילה הבאתי טקסטים של לוין למפגשים עם צוותים של תחנות טיפוליות, כדי להתרשם מתגובתם לדמויות החלקיות והגרוטסקיות וליחסים ביניהן . בהמשך יזמתי סמינר לאנשי צוות התחנה באוניברסיטה שעסק בכמה מחזות של לוין, שכלל צפייה משותפת בהצגות שצולמו וקריאה מודרכת במחזות . התגובות המגוונות נעו בין התפעלות לרתיעה ; הסקרנות וההתרגשות נמהלו בכעס על היוצר ( "למה הוא עושה לנו את זה ? " ) . המשתתפים העידו עד כמה מהירה וחזקה השפעתם של החומרים שלוין נוגע בהם ועד כמה הטקסטים מהדהדים תכנים רגשיים — מחדרי הטיפולים ומחייהם האישיים . כך נולדה היוזמה לקיים באוניברסיטת חיפה כנס ארצי רב משתתפים שיעסוק ביצירתו של לוין ובזיקתה לפסיכותרפיה דינמית וכותרתו "חנוך לוין מרטיט את ליבי — היצירה של לוין כמקור השראה לעוסקים בפסיכותרפיה" . בדומה לכנסים קודמים שיזמנו, שעסקו בנושאים כמו "פסיכואנליזה וספרות" או "השירה כדרך המלך אל הלא-מודע", מרבית הנוכחים היו אנשי מקצועות טיפוליים . המשתתפים הביעו הוקרה על ההזדמנות לשמוע הרצאות מעמיקות על יצירתו המגוונת של לוין, ובתוך כך להיווכח עד כמה הוא ידע לדייק בביטוי עולמם הרגשי של אנשים במצוקה . הצלחת הכנס הובילה ליוזמה לפנות לפסיכולוגים בכירים בישראל בהצעה לכתוב יחד ספר שבו נדון, כל אחד על פי טעמו וגישתו התיאורטית, כיצד היצירה של לוין מלמדת על חיי הנפש של המטופלים ומה בהמשגה הפסיכואנליטית יכול להעניק משמעויות חדשות למחזותיו . המיזם המאתגר הזה עורר בי חששות כבר מראשיתו : בגלל ההיקף העצום של יצירתו, אף שנפטר בגיל חמישים ושש ; תחכומו הרב כיוצר נועז וחדשני שלמד ליצור בז'אנרים מגוונים, מהתיאטרון היווני שאותו הכיר על בוריו, דרך התיאטרון הקלאסי והמודרני ועד לתיאטרון האבסורד החתרני לשעתו ; עובדת היותו אוטודידקט משכיל מאוד שהביא לקדמת הבמה שאלות פילוסופיות עמוקות, והִרבה לשאוב מהמורשת היהודית ואף מהברית החדשה, מהספרות
|
|