|
|
עמוד:8
8 מתוך המכתבים נחשף מאבק איתנים טראגי שנע על רצף של הערצה הדדית, אהבה גדולה, אכזבות, האשמות והתמודדות בלתי פוסקת עם מציאות קשה מנשוא . בין המכתבים והרשימות שהשאיר אחריו אבי נמצא גם מכתב שנכתב כשנה לפני מותו ( 1980 ) ונועד לרותה, אחותי . במכתב זה כתב : רותה [ . . . ] כיוון שגילית עניין כלשהו במכתבים של אמא ושלי, כשיבוא הזמן . . . את היא במשפחתנו שכל המצוי — יעבור לרשותך . האחים — שמואליק ואבינעם ודאי לא ימצאו עניין בחיטוט בהם ואת תשתפי אותם בחלקים שייראו לך חשובים . אם בשנים הקרובות יתעורר בך הרצון לטפל בזכרונות, במכתבים או ברשימות, ראי בהם את 'נכסי השבט' שלנו שלאחר השואה החל שוב את צמיחתו על האדמה הזאת בארץ ישראל . בזאת תגשימי את חלומי . כך בערך אני מתאר לעצמי את קשר הדורות" . ואני תהיתי : איך לא הצליח אבי שהיה איש חזון מרחיק ראות לזהות את אשר היה טמון וחבוי בנבכי נשמתי ? אולי בשל היותי נטוע בכנרת שלי, פעיל בה ובמשימות חברתיות ולאומיות מחוצה לה, לא ראה את הפוטנציאל שהיה גלום דווקא ביכולותי לשמר בדבקות את נכסי מורשת המשפחה בבוא היום והזמן . רותה, אכן,לא הייתה חזקה דיה כדי להתמודד עם בקשתו של אבינו ואני, ברגע הנכון גיליתי בעצמי את הרצון למלאה בדבקות . החוויה העמוקה שחוויתי בקריאת המכתבים הללו ובקשתו של אבי להנחילם לדורות הבאים, הם שפתחו לפני את השער לעולם המרתק אותי אליו עד היום . עם חיזוק מעודד מאישים שונים אשר קראו את המכתבים והתרשמו מתוכנם, מצאתי שאוסף מכתבים מיוחד זה עשוי לעניין גם ציבור רחב יותר של קוראים . בתקופה זו של חיי, אני חש מאושר על שזכיתי למלא את רצונו ובקשותיו של אבי ולהגשים את צוואתו כמעט במלואה : להיות נאמן לעמי ולארצי, לטפל ולטפח את בית העלמין של כנרת, בו מצא מנוחתו דור המייסדים ולשמר את כל המורשת הכתובה של משפחתנו . ספר מכתבים זה הוא — כדברי אבא — גשר לקשר הדורות . שמוליק חדש . ערב ראש השנה, תשע"ב
|
|