פתח דבר: זהות, חברה אזרחית ומדינת־לאום — מבט השוואתי

עמוד:13

פ ת ח דב ר : ז ה ו ת , ח ב ר ה א ז ר ח י ת ו מ ד י נ ת-ל א ו ם — מ ב ט ה ש ו ו א ת י 13 ביחס ל“דברי ההספד“ על הסכם סייקס-פיקו ( 1916 ) : המדינות שהוקמו בעקבות ההסכם, בעיקר סוריה ועיראק, אולי אינן מדינות חלשות, ואפשר שמה שקורה עכשיו בסוריה יגרום לכך שתהיה שם, בסופו של דבר, מדינה חזקה מאוד . ואולם, מתברר שהדרך היחידה להחזיק את המדינות המלאכותיות הללו כיחידה מדינית- פוליטית אחת היא באמצעות יד ברזל . זאת, משום שמדינות אלה הוקמו באמצעות פטרונוּת מערבית עם גבולות מלאכותיים, מיעוטים דתיים ואתניים גדולים והיעדר לכידות או מסורת היסטורית . הן אינן יחידות היסטוריות כדוגמת מצרים . לפיכך, אם סוריה הוקמה כמנדט צרפתי, משטר בשאר אל-אסד שורד רק משום שהוא נהנה מחסות צבאית רוסית . כלומר, זו לא רק יד הברזל של המשטר עצמו אל מול מתנגדיו מבית, אלא שמדינה כמו סוריה יכולה להחזיק מעמד רק במידה שהיא מקבלת סיוע חיצוני כזה, שאינו מהסס לפגוע גם באזרחים . השאלה האם סוריה יכולה להתקיים בלי החסות הרוסית נשארת פתוחה, כיוון שהיא לא הועמדה במבחן המציאות עד כה . כל זה מציב סימן שאלה על השאלה המרכזית של הדיון, מהי מדינה ? במידה שמדינה ממשיכה להתקיים רק הודות לתמיכתה של אימפריה, האם ניתן להגדירה כ“מדינה“, גם במידה שהמשטר שלה חזק ? אחד ההישגים הגדולים אליהם הגיע מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי ושליטה בפועל של הממלכה, הוא השיפור מעמד הנשים בממלכה . זהו הישג עצום מבחינת יחסי הציבור של המשטר הסעודי שנתפס עד אז בעולם ככזה המדכא נשים . אין בעולם הרבה דיקטטורים שהגיעו להישג שכזה . נכון, קיימת פרשת רצח העיתונאי חשוקג‘י וביקורות רבות אחרות על המשטר הסעודי בעניין זכויות האזרח, במיוחד באוכלוסייה השיעית, אולם אין ספק כי בן סלמאן שיפר פלאים את דימויָה של ערב הסעודית בעולם המערבי . אלכסיס דה-טוקוויל כתב בספרו “המשטר הישן והמהפכה“ ( 1856 ) , שהרגע המסוכן ביותר למשטר אוטוריטרי הוא זה שבו הוא מנסה להתקין רפורמות . זאת, מכיוון שאז מתברר שהמשטר הישן איבד את הלגיטימיות שלו ואת יכולתו לממש עצמו, ואילו המשטר החדש עוד לא יצר לעצמו את הכלים לכך . דה-טוקוויל התכוון, כמובן, לניסיונות הרפורמה של לואי ה- 16 בצרפת שהביאו לקטסטרופה ולמהפכה . אנו יכולים להמשיל זאת גם למה שקרה לגורבצ‘וב בברית המועצות . הרפורמה, שכוונתה המקורית הייתה לתקן את המשטר הסובייטי-קומוניסטי, ליצור סוציאליזם עם פרצוף אנושי ולכונן ברית המועצות פתוחה יותר, הביאה בסופו של דבר להתמוטטות המשטר הקומוניסטי כולו . מהן, אם כן, המסקנות שניתן להסיק כיום ביחס לאירועים המתחוללים במרחב ערבי מאז שלהי 2010 ? ראשית, שאין לזלזל בהיסטוריה המקומית . לא ניתן לדון בהתפתחויות פוליטיות רק על ידי מדדים כמותיים שמתייחסים להווה . צריך גם להתייחס ל-

כרמל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר