|
|
עמוד:10
10 | לשון האש : עדות פואטית על הטראומה של השואה | רינה דודאי לחבריי ולחברותיי במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו, שהפך במרוצת השנים לבית שני לי . למשפחת גרשוני ולחואן ז'וז'ה גארסיה, על שאפשרו לי להשתמש בציורו הנפלא של גרשוני בתמונת השער . למשפחת אפלפלד, על שאישרו לי לצטט מתוך ספרי אפלפלד . להוצאת עם עובד ולהוצאת הקיבוץ המאוחד, על רשותן לצטט מתוך ספריהם של הכותבים המופיעים בספר . הספר לא היה רואה אור ללא תמיכתה של הוצאת מכון מופ"ת, ותודתי נתונה ליהודית שטיימן, שקיבלה את הספר לידיה והאמינה בו עוד בהיותה ראש הוצאת הספרים וכיום כעורכת האקדמית . לדודו רוטמן, ראש הוצאת הספרים והעורך הראשי, לעורכות הלשון עפרה פרי, ענת פלדמן ועדי רופא, שעשו עבודה נאמנה, לעורכת הגרפית אורית לידרמן . מעל הכול, תודה לחני שושתרי, רכזת ההוצאה, שתמיד הייתה שם . למשפחתי היקרה שצמחתי איתה . להוריי החלוצים, אבי מוטכה ז"ל, שנפטר מוקדם מדי בשבילי, אימי רותה, שתיבדל לחיים ארוכים, בת המאה, שהבטחתי לה שתזכה לראות ספר זה . לידין, שותפי לחיים, על שלימדני קריאה ביקורתית מהי, התסיס בי חשיבה סוערת ולא מתפשרת, ותמך בי בשעות שנראו לעיתים חסרות מוצא . לילדיי האהובים אורית ורני ולשני, שנפשי קשורה בנפשם והם לי מקור לגאווה . אני מקדישה את הספר לנכדיי האהובים, איתי ואורי, הצומחים והופכים לאנשים . בשעות טרופות אלה של מגפת הקורונה המאיימת בעולם ושל מדינה המתרופפת ממשילות כאן, אני מאחלת להם שידעו לנתב את חייהם ויצלחו בבטחה ובשלום את הגלים הגבוהים של העתיד הלא - נודע .
|
|