|
|
עמוד:12
12 | עוצמת השיתופיות להם טוב . הקושי והאתגר עבורם קיימים בעבודה שבין הצוותים, ובשיתופי הפעולה עם גורמים מקבילים בארגון וגורמים אחרים בחוץ . " האם ייתכן שבתקופה כה קצרה נוצר שינוי כל כך גדול ? נראה שבמקומות מסוימים אכן כן, ואילו במקומות אחרים הקצב אטי יותר . הדבר תלוי בעיקר במקצבי השינויים של הזירה החיצונית של הארגונים . בזירה העסקית תחושת הדחיפות חזקה יותר והשינויים מואצים . בזירה הביטחונית, ודאי במזרח התיכון שאינו מאופיין ביציבות, השינויים מהירים ומתמידים . בשאר הזירות השינויים אטיים יותר, ולכן במרחבים אלו מאתגר יותר לרתום הנהלות לתהליכי שינוי בכל הקשור לשיתופיות . בפועל, בכל הארגונים ובכל המרחבים קיימת הכרה הולכת וגוברת בצורך להתמודד עם האתגר השיתופי . ההבנה המתפתחת היא כי מדובר ברבולוציה מהירה ולא באבולוציה אטית . הכרה זו מבוססת על ההבנה כי הסיפור החדש הוא המורכבוּת . בעידן החדש לא מתאפשר ליצור לבד רלוונטיות ואימפקט משמעותי . אנחנו צריכים אחרים . מבחינות מסוימות אלו לא ממש חדשות טובות, כי מהרבה טעמים עדיף לבד . אבל כבר אי-אפשר לבד . השאלה כיום אינה אם יש צורך בשיתופיות אלא כיצד יש לבנות ולבצע אותה באופן הטוב והמדויק ביותר . החדשות הטובות שזה בהחלט אפשרי . את קבוצת גבים הקמתי בעקבות רצח רבין, כמרכז הגישור וכעסק החברתי הראשון בישראל, במטרה ליצור שינוי בשיח ובאופן שבו אנו מנהלים מחלוקות ומקיימים חיים משותפים בחברה הישראלית . הטמענו את כלי הגישור במערכות רבות, בתקופה שבארץ לא הכירו כלל את הנושא . בהמשך פיתחנו מודל של משא ומתן דיאלוגי, הנלמד בארגונים רבים ומוטמע בהם . הצרכים שעלו מהשטח, הבנת האתגר השיתופי של העידן החדש והאמונה שניתן ליצור מענה הולם, שכולל שינוי תפיסתי עמוק וכלי עבודה מעשיים, הביאו אותנו לפתח מודל מובנה לניהול שותפויות ושיתופי פעולה . בשלב הראשון חיפשנו בעולם האקדמי והמעשי מודלים קיימים . הופתענו לגלות שמעבר לניסיון לגבש עקרונות פעולה לא נוצר מודל אחיד, קוהרנטי ופשוט, שיכול לשמש מנהלים . הופתענו גם ממיעוט הספרות והמחקר בתחום, בייחוד לאור העובדה שהמודעות אליו כבר קיימת . עצם תהליך בניית המודל שלנו, והיישום שלו במערכות רבות לאורך העשור האחרון, סייעו לנו בהבנה הולכת ומעמיקה של האתגרים המצויים במרחבי השיתופיות .
|
|