|
|
עמוד:15
15 ישראל והקהילה החרדית הכישלון לגייס חרדים "אמיתיים" 20 אינו נובע מחוסר הכנה בתוך הצבא או מחוסר הרצון שלו, אלא מנכונות נמוכה מאוד של חרדים להתגייס . דומה שבתפיסה של החרדים, גם אם לא זו המוצהרת בבירור, ההצדקה לפטור משירות צבאי השתנתה . שינוי זה טמון במעבר מפטור שיסודו ב "תורתם אומנותם ", כלומר כזה שתכליתו הערכית היא לאפשר לחרדים להתמסר ללימוד התורה, לפטור שניתן לכנות אותו " חרדיותם אומנותם ", כלומר כזה שמאפשר לחרדים לשמור על זהותם החרדית, שעלולה להישחק במהלך השירות הצבאי . 21 ביטוי לכך ניתן למצוא במחקרה של לי כהנר שהראתה כי רוב החרדים סבורים כי גם מי שאינם לומדים בישיבה לא צריכים לשרת בצבא או בשירות אזרחי . 22 כלומר, בעיניהם ההימנעות משירות צבאי לא נועדה לאפשר את לימוד התורה אלא מתנגשת עם אורח החיים החרדי . יתרה מזו, כהנר הראתה כי גם בקרב החרדים המודרנים ( רק % 11 מהחרדים ) , שם הייתה ציפייה לנכונות רבה יותר להתגייס, יש התנגדות נרחבת לגיוס ו- % 71 מבני הקבוצה הזו אמרו שהם לא יעודדו את בניהם לשרת בצבא . 23 הנתונים הללו משקפים כשל כפול ביחס לסוגיית השוויון בנטל והניסיון לגרום לחרדים לשרת את מדינת ישראל במסגרת הצבא או במסגרת שירות אזרחי . הראשון הוא הכישלון המעשי בגיוס חרדים . לאחר 20 שנה של דיון ציבורי, חקיקה של הכנסת, פסקי דין של בית המשפט העליון ומאמצים רבים של צה"ל ושל השירות האזרחי, מספר החרדים ה"אמיתיים" המשרתים בצבא נמוך מאוד . הכישלון האחר הוא אזרחי-ערכי — ההנהגה הישראלית והחברה הישראלית לא הצליחו להנחיל לחרדים את תחושת הערך המיוחסת לשירות הצבאי וליצור אצלם מחויבות ערכית לנטל הביטחון הישראלי וכנגזרת ממנו גם נכונות גדולה יותר לשרת בצבא . במבחן שירות המדינה באמצעות שירות צבאי ונשיאה בנטל הביטחוני והאזרחי נחל ניסיון השילוב החרדי כישלון חרוץ . 20 הדיון הזה גם חידד את השאלה "מיהו חרדי ? " . 21 למעשה, ההתנגדות לגיוס לצה"ל מטעמים תרבותיים נכחה תמיד בשיח החרדי, באמצעות סוגיית גיוס הנשים . החרדים התנגדו לגיוס נשים לצה"ל ואף לשירות לאומי מתוך הבנה שיציאת נשים חרדיות צעירות מחוץ לד' אמות של הקהילה תוביל לשינויים חברתיים דרסטיים בתוך החברה החרדית . לטענתו של ד"ר חיים זיכרמן, טענות אלו הורחבו גם לגברים החרדים בתחילת שנות האלפיים . כאשר מספר המתגייסים החרדים גדל, נחלקה החברה החרדית בין מי שהצדיקו את הגיוס של מי שלא הקדיש את חייו לתורה לבין הבדלנים יותר, שהתנגדו לגיוס בכל מצב בשל החשש שהמהלך יוביל להיטמעות החברה החרדית בתוך הישראליות . נכון ל – ,2020 הנתונים על התנגדות חרדים לגיוס בצה"ל מוכיחים שהרוב החרדי יישר קו עם העמדות השמרניות יותר, השוללות גיוס באשר הוא . ראו חיים זיכרמן, שחור כחול לבן : מסע אל תוך החברה החרדית בישראל, תל אביב : משכל — הוצאה לאור מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד, ,2014 עמ' 318 - 323 . 22 לי כהנר, החברה החרדית : על הציר שבין שמרנות למודרניות, ירושלים : המכון הישראלי לדמוקרטיה, ,2020 עמ' 233 . 23 שם .
|
|