|
|
עמוד:11
11 ישראל והקהילה החרדית מכך . אעשה זאת על בסיס החלוקה של החברה החרדית לזרמים — חסידים, ליטאים וספרדים, וככל האפשר גם מתוך התבוננות בחברה החרדית על הציר של שמרנות לעומת מודרנה . מסקנותיי מדרך הניתוח הזו באשר להשתלבות של החברה החרדית בחברה הישראלית עגומות . ככל שמעמיקים להתבונן אל תוך נבכי החברה החרדית וככל שבוחנים את התפתחותה העתידית ברזולוציה גבוהה יותר, נוכחים לדעת שאתגר ההשתלבות קשה ממה שמקובל לחשוב . בתמצית, ניתן לראות כי השינוי והיקף ההשתלבות של החברה החרדית בחברה הישראלית אינו משיג את היקף הגידול הדמוגרפי שלה . בנוסף, תחזית דמוגרפית לחברה החרדית בפילוח לפי קבוצות מלמדת שהקבוצה שבמכחול גס ניתן לכנותה שמרנית ומסתגרת, גדלה מהר יותר מהקבוצה שניתן לכנותה משתלבת או נוטה להשתלב, שגדלה בקצב איטי יותר ואף מאבדת יותר אנשים ( שעוזבים את הקהילה החרדית ) . משמעות הדבר היא שהווקטור השמרני-מסתגר מגביה את החומות בין הישראליות וערכיה ונע מהר וחזק יותר מזה המשתלב . כלומר, בעוד עשור או ארבעה עשורים ( אופק התחזיות הדמוגרפיות המקובלות ) , החברה החרדית אכן תגדיל מאוד את משקלה בחברה הישראלית, אבל בתוכה יהיה החלק היחסי של הגורמים השמרנים והמתבדלים גדול מזה הנוכחי . החיבור שלפניכם מתבסס על מחקרים רבים . רבים מהם, אך לא כולם, כמותיים . מטבעו, הוא אינו מתבסס על כל מה שנכתב על חרדים בשנים האחרונות, ובכך ייתכן שהוא מחמיץ ניואנסים . אין הדבר משנה את התמונה בכללה . יתרה מזו, כמו כל מחקר המנסה להעריך מגמות עבר-הווה- ועתיד, ייתכן שהוא עיוור לתהליכים שאפשר שמתרחשים בחברה החרדית אבל אינם באים לידי ביטוי מחקרי . אלו ודאי יכולים להשפיע על המגמות העתידיות ולהטות את התחזיות לכאן או לשם . לעיתים זרמי עומק כאלו הם משמעתיים, ולעיתים זרזיפים של משאלות לב הופכים לזרם . כבודם של אלו במקומם מונח . ככל שמדובר בתכנון וביכולת לחזות מגמות ולתכנן מדיניות והתייחסות לפיהן, נדרשים מחקרים מבוססי נתונים ומתודולוגיות סדורות, ואלו היסודות למסמך הזה . אני מבקש להודות מאוד לגבריאל גורדון , שביצע את התחזיות הדמוגרפיות, שהן רכיב רב חשיבות בחיבור הזה, ולגבריאל אבן-צור , על עזרתו המצוינת במחקר .
|
|